ראשי  רגילות  מבצעים  הרשמה  צור קשר
   
שלום אורח,להרשמה לחץ כאן סל קניות תיק לקוח
חיפוש




   שירים בזמן הזה
   הועד לנגינה יהודית
   שיטות הראשונים

  בעניין פאה נכרית

  בעניין מכונת גילוח
שערי תשובה לרבינו יונה שער ראשון: באור התשובה ועיקריה

שערי תשובה לרבינו יונה

שער ראשון:

►►Prev הקודם

  אות ו  

Next הבא◄◄

פתח קישור ◄◄ טז יז

 

  באור התשובה ועיקריה

ו.      וְעַתָּה, בִּינָה שִׁמְעָה זֹאת, כִּי הוּא  עִקָּר גָּדוֹל. אֱמֶת הַדָּבָר כִּי יֵשׁ מִן הַצַּדִּיקִים שֶׁנִּכְשָׁלִים בְּחֵטְא לִפְעָמִים, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא", אָכֵן כּוֹבְשִׁים אֶת יִצְרָם מְאַת פַּעַם, וְאִם יִפְּלוּ בְחֵטְא פַּעַם אַחַת, לֹא יִשְׁנוּ לוֹ, וְנָקֹטּוּ בִּפְנֵיהֶם, וְחוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה. אַךְ כֹּל אֲשֶׁר אֵינוֹ נִזְהָר מֵחֵטְא  יָדוּעַ וְאֵינוֹ מְקַבֵּל עַל נַפְשׁוֹ לְהִשָּׁמֵר מִמֶּנּוּ, גַּם אִם הוּא מֵהָעֲוֹנוֹת הַקַּלִּים, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא נִזְהָר מִכָּל הָעֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, קְרָאוּהוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל מְשֻׁמָּד לְדָבָר אֶחָד, וְאֶת   פּוֹשְׁעִים נִמְנָה, וְגָדוֹל  עֲוֹנוֹ  מִנְּשׂא,  כִּי  אִם   אָמֹר יֹאמַר הָעֶבֶד לְרַבּוֹ, כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלַי אֶעֱשֶׂה זוּלָתִי דָּבָר אֶחָד, כְּבָר שָׁבַר עֹל אֲדוֹנָיו מֵעָלָיו, וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה. וְעַל הָעִנְיָן הַזֶּה נֶאֱמַר  "אָרוּר אֲשֶׁר לֹא יָקִים אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת לַעֲשׂוֹת אוֹתָם". בֵּאוּרוֹ, אֲשֶׁר לֹא יְקַבֵּל עַל נַפְשׁוֹ לְקַיֵּם כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף,  וְיוֹרֶה עַל זֶה אָמְרוֹ, אֲשֶׁר לֹא יָקִים לַעֲשׂוֹת, וְלֹא אָמַר אֲשֶׁר לֹא יַעֲשֶׂה אוֹתָם:

 

ועתה – ועכשיו שנתבאר כי השונה בחטאו תשובתו קשה דנעשה לו כהיתר כו' בינה - הבן שמעה זאת – קבל והפנם לליבך מה שנאמר עתה. כי הוא עיקר גדול – שהטענה הגדולה אינה על מי שנופל בחטא אלא על מי שנח לו להישאר כך אמת כי יש מן הצדיקים שנכשלים בחטא לפעמים – ואפילו במזיד, כי לא יכלו לכבוש יצרם באותה העת. כענין שנאמר (קהלת ז, כ): "כי – כשהקב"ה ברא את האדם הוא יצרו עם כח הבחירה אמנם עם נטיה גדולה יותר לחטא ולכן אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא" והבחירה והנסיון של האדם הוא לאחר החטא, שכבר היצר הרע (התאווה לחטא) כבר עזב את האדם ואז הבחירה של האדם היא ללא התערבות היצר, ואז הבורא רואה את מצבו האמיתי של האדם אם הוא צדיק וירא שמים ואז הוא יתחרט ויקבל על עצמו להשמר מן החטא, וזהו עיקר השכר והעונש. והצדיקים אכן זוכים וכובשים את יצרם – ומתגברים על תכונות הנפש שלהם "כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו", ושולטים על תאוותיהם מְאַת פעם – מֵאוֹת פעמים, ואם – קרה במקרה שאלו הצדיקים יפלו בחטא ואפילו חטא חמור. פעם אחת אחרי מאות פעם שהתגברו. לא ישנו לו – לא יחזרו עליו. וְנָקֹטּוּ - בדגש הטי"ת ושרשו קטט, ענינו ענין קטטה ומריבה, ויש מפרשים (מרי"ד) ונקוטו מלשון למיקט שעניינו צער (עיין בשער ג' אות פה) בפניהם – לבד ובפני עצמם, כלומר יתקוטטו עם עצמם על אשר שמעו לתאות ליבם. וחוזרים בתשובה. – כמו שכתב הרב לעיל אות ג בשם רז"ל, "אם ראית תלמיד חכם שעבר עבירה בלילה אל תהרהר אחריו ביום כי באמת עשה תשובה" וזה מוכיח שהת"ח ירא שמים ואת העבירה עשה שלא מדעת ופטור עליה כי אנוס הוא וכמו שאמר ריש לקיש ?(סוטה ג.) אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות והסביר מהרש"א דהיינו שהרוח מטעה ומשטה אותו מדרך טובה לדרך רעה, ומיד שעזבו היצה"ר לת"ח חזר לו הדעת והת"ח הרגיש בזה והצטער מאוד על אשר קרהו וחזר בו מיד, אמנם עם הארץ אף כאשר היצה"ר הלך לו, אינו חוזר בתשובה דנעשה לו כהיתר כנ"ל, וממילא מוכח שנוח לו בזה וזהו רצונו וממילא אף שבשעת התאווה אין בו דעת ואנוס הוא, כבר כתב רבינו אות קודמת דאף בנאנס בכה"ג חייב. אך כל - אדם אשר אינו נזהר – שלא ליפול מחטא ידוע – כלומר שהחוטא כבר רגיל בו ולכן הוא ידוע לו, ומימלא חייב לעשות משהו בשביל להנצל מהחטא. אבל אין הכוונה שהחטא צריך להיות ידוע ומפורסם בחומרתו כי מומר לדבר אחד מיירי בעבירה מן העבירות כלומר אחת מכל מצות ה' (חוץ מהמומר לחלל שבתות בפרהסיא שהרי הוא כמומר לכל התורה, רשב"א חולין ד:) וכתב רבינו יונה באגרת התשובה וז"ל: "אמרו רז"ל שהפורק עול, מן הרשעים הגמורים, ובכלל הפורק עול, האומר אקיים כל התורה זולתי אחת מן המצות לפי שלא למדוני רבותי עליה ולא הורגלתי מנעורי להזהר בה, או שאין נזהרין בה אנשי מקומי. כי לא יאמר העבד לרבו אבחר במלאכות אלה ולא אבחר באלה. וקראו חכמים את האיש ההוא משומד" עכ"ל. וראה בשער ג' אות קמ"ג שהעובר על העבירות החמורות שידועות לבני אדם בפרהסיה וכן הפורק עול מלכות שמים ואפילו בסתר, לא יכפר המות עליו ואין לו חלק לעולם הבא. ואינו מקבל על נפשו – אף אחרי שנכשל להשמר ממנו, - לשמור עצמו ממנו, כגון שלא יגיע למקום שבו יתכן שיגיע לידי נסיון בחטא זה. גם אם הוא מהעונות הקלים – כגון מה שהעולם אינן נזהרין לבטל מצות עשה של זמן קריאת שמע שחרית (עד ג' שעות) וק"ש של ערבית כשמתפללים מוקדם (ועיין ברבינו יונה על הרי"ף ברכות ד ע"ב שהוא עשה מהתורה, וכ"כ בספר המצוות להרמב"ם מצות עשה י' ובאבות דר"נ פכ"א וראה במשנה ברורה סימן נח אות כז). ומצוות עשה נקראים "מהעוונות הקלים" משום שהעושה תשובה על ביטול מצות עשה נמחל לו מיד בלא יסורים ומיתה ח"ו ואף בלי יום כיפור משא"כ במצוות לא תעשה (ועיין שער ד אות ו' ומש"כ לעיל אות ד' ד"ה לֹא חָשַׁב) אף על פי שהוא נזהר מכל העבירות שבתורה, - ואע"פ שאינו עושה מעשה אלא הוא חוטא בשוא"ת (כפי שכתב כאן רבינו דעל הענין הזה נאמר ארור אשר לא יקים כו' ועיין לקמן שער ג אות יח כי זה נאמר על ביטול מעשה המצות, וע"ע בשו"ת חכם צבי סימן מג). קראוהו חכמי ישראל (חולין ד ב) "מְשֻׁמָּד - מומר, ענין מרי, שהוא ענין שַׁנּוֹת המצוה והחליף הדבר שממיר את דברי ה' בדברי היצה"ר, וחשיב כפורק עול. לדבר אחד" – אע"פ שלא עושה כן להכעיס, כמש"כ בגמ' (ע"ז כו ע"ב) מומר פליגי רב אחא ורבינא, חד אמר: לתיאבון מומר הוי, להכעיס מין (אפיקורוס) הוי; וחד אמר: אפילו להכעיס נמי מומר, והטעם שהעושה לתיאבון נמי נחשב פורק עול הוא כפי מש"כ באות הקודם דנעשית לו כהיתר ויצה"ר כבר אינו מסיתו, ולכן אין לו הנאה בעבירה ונעשה רצון האדם לעשות רע גמור. וזה נחשב מרידה וכמעט כמו להכעיס והרי הוא נידון בארור אשר לא יקים את דברי התורה וכמבואר בסוף אות זו. ואת פושעים נמנה, - הוא נחשב בכלל פושעי ישראל, ויצא מכלל אחיך, ומותר להלוותו בריבית דאין אתה מצווה להחיותו כפי שכתבה הגמ' (סנהדרין נז.) שרועי בהמה דקה ישראל (שסתמן גזלנים, שמרעים בהמתן בשדות אחרים. רש"י) לא מעלין ולא מורידין (לא מעלין אותם מן הבור להצילם מן המיתה, ולא מורידין אותם לבור להמיתם בידים, אלא יניחם וימותו. רש"י) וכ"כ המאירי (ע"ז יג:) וז"ל: רועי בהמה דקה שסתמם מגודלים ומשוקעים בגזל עד שנעשה להם כהתר ואין מקבלים על זה שום תוכחה אין מזיקין אותם בידים ואם הוזקו מאליהם אין חובה עלינו מן הדין להשתדל בהצלתם עכ"ל ומלשונו משמע שאין חובה להצילו אבל אין בזה איסור, וכ"כ הב"י (יו"ד סימן רנ"ב אות ו[ב]) דהאוכל נבלות לתיאבון שנמכר לאוכלי אדם שרי להצילו ולפדותו אם רוצה לעשות כן לפנים משורת הדין ע"ש. ובדין מומר לתיאבון כתב הגהות מרדכי מו"ק פ"ג [רמז תתקלה] בשם מהר"ם וז"ל: "אמר לי הרב רבי משה ורבי נחמן מפי הרב ר' יונה הא דאמרינן העומד בשעת יציאת נשמה חייב לקרוע הני מילי באדם שאינו רשע אבל אדם רשע וחשוד אין לקרוע אלא יש לשמוח דכתיב באבוד רשעים רנה" וכתב המרדכי שאם היה רגיל לעשות עבירה אפי' לתיאבון הרי הוא בכלל פורש מדרכי צבור ואין מתאבלין עליו ע"ש. וגדול עונו מנשוא. - גדול עונשו מלסבול אותו, וכל העניין זה רמוז בפסוק "כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם, וּרְשָׁעִים יִכָּשְׁלוּ בְרָעָה" כי אמנם הצדיקים גם נופלים בחטאים הרבה אמנם הם תמיד חוזרים בתשובה ומתחזקים יותר משא"כ הרשעים שברעה (חטא) אחת בלבד יכשלו, ולא יהיה להם תקומה כי יתמידו בה ונעשה להם כהיתר ויפרקו עולה מעליהם ולא ישתמרו ממנה ולא יחזרו בתשובה וממילא יחשבו עם פורקי עול וכופרים לדבר אחד, וכן אמר דוד הע"ה "תְּמוֹתֵת רָשָׁע רָעָה" רעה אחת תמותת אותו ולא ינצל ממנה. (ע"פ רבינו יונה משלי כד, טז וע"ע לקמן אות לח), והטעם שבשביל עוון אחד כל כך החמירו עימו הוא. כי אם אמור יאמר - עד שיאמר וישנה (קידושין כב.) שצריך לומר שני פעמים, ולכן אם עבר ושנה נעשה לו כהיתר ורק אז נחשב כפריקת עול כנ"ל. העבד – כי העבד גופו קנוי והוא משועבד לרבו, ולכן דומה לחמור כמש"כ "יִשָּׂשׂכָר חֲמֹר גָּרֶם" וכתב רש"י שהוא "סובל" עול תורה כחמור חזק שמטעינין אותו משא כבד, כלומר ואינו פורק עולו מעליו, כי אינו עושה דבר על דעת עצמו, כך העבד הוא משועבד מתפעל ואינו פועל, ואין לו רשות עצמית כלל אמנם אלו שאינם מושלים ביצרם הם נדמים לגוים שאף הם משולים לחמור כמו שאמר רב הונא (קידושין סח.) "שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר" עַם הדומה לחמור, כי מתפעלים הם מהיצה"ר ועבדיו הם ואינם פועלים מעצמם. לרבו - לאדונו כל אשר תאמר אלי אעשה זולתי – חוץ מדָּבָר אחד, כבר שבר עול אדוניו מעליו, - ר"ל אינו רוצה להיות נכנע למקום. כי עבודת ה' בתחילה קשה אם מצד המצות עשה שיהיה בם מעשים כבדים על הגוף כעול כבד למי שלא הורגל בהם, אם מצד המצות ל"ת שיהיה האדם אסור בעבותות בל יעשה מאומה, והורגל עד עתה לעשות ככל העולה על רוחו ומרגיש שמגבילים אותו, וזה דומה כשור שנותנים עול קשה על צוארו ע"מ שיהיה ראשו כפוי למטה לצורך העבודה כי ע"י העול ילך לכל אֲשֶׁר יַטֶּנּוּ בְּעָלָיו, וכן אוסרים אותו במוסרות בל יעבור גבול. ובזה שלא רצה לעשות דבר אחד ולא הִטָּה שכמו לסבול, הוכיח בזה שכל שאר המצות אינם עליו כעול ולכן הוא מקיימם ולא כי קיבל עליו עול מלכות שמים. וחובה עליו לקיים המצות מיראת ה' עד שיזכה וישיג נעימות עבדות ה' ומתיקות דרכיה, ומיראה יבא לאהבה ולא ירגיש בעול ואדרבא יחפש להוסיף על עצמו יותר ויותר. והישר בעיניו - בלבד. יעשה – כלומר אף דברים שעושה בהם רצון אדוניו הם רק בגדר "והישר בעיניו יעשה", שהרי אנו רואים בו שהוא נמנע מלעשות דברים שאינם ישרים בעיניו. (זה השער) ועל הענין הזה נאמר (דברים כז, כו): "ארור אשר לא יקים - כלומר שלא יודה בהן ויאמין בכולן שהן אמת, אחת מהנה לא נעדרה שאין בה תועלת הגוף והנפש, ושאין בכלן מצוה אחת לבטלה, (רבינו בחיי) את דברי התורה הזאת - שלא יקיים ויודה שראוי לעשות את כולם אבל תהיה איזו מצוה מהם לבטלה אצלו והוא החשוד לדבר אחד (ספורנו) לעשות אותם" - שיקיים בלבו אמונה חזקה שראוי לעשותם, כי כלם נחוכים למבין וישרים למוצאי דעת. (רבינו בחיי) ביאורו, אשר לא יקבל על נפשו לקיים כל דברי התורה – גם מה שמאוד קשה לו. מראש ועד סוף, ויורה על זה – לשון הפסוק. "אשר לא יקים – כלומר אף אם יודה במצות בלבו ויהיו בעיניו אמת ויאמין שהעושה אותן יהיה לו שכר וטובה והעובר עליהן יענש (דאם לא מאמין ה"ז אפיקורוס) עכ"פ כאשר לא יקבל. לעשות" אותם בעצמו זהו מרד בה'. ולא אמר "אשר לא יעשה אותם". דאם עבר על אחת מהן, כגון שלא עשה סוכה ולולב לעצלה, איננו בחרם הזה כיון שקיבל על עצמו לקיים את המצוות. (רמב"ן עה"ת) ומה שלא עשה אינו מדין מרד אלא כישלון, וכתב עוד רבינו יונה (שער שלישי אות יט, בשם המדרש רבה) שאף אם קיבל על עצמו לעשות ולמד ושנה ולימד לאחרים וקיים את התורה, אם יש בידו כח להחזיק ידי העןסק בתורה ובמצות ולא החזיק, הרי הוא בכלל "ארור אשר לא יקים". כי נתחייב הנברא להיות ציר נאמן ועבד משכיל בכל מלאכת עבודת אדוניו, והפועל הנאמן יהיה מהיר במלאכתו וישגיח על מלאכת הפועלים חביריו, ועיניו על דרכיהם לראות אם באמונה הם עושים ויזהירם ויודיעם את המעשה אשר יעשון, כי חפצו ורצונו אשר תעשה מלאכת אדוניו בלא רמיה, על כן יחזיק ידי עושי המלאכה.


תשובות מוסתר
פתילות עבודת יד ומכונה
אאאא
שערי תשובה
גמרות עוז והדר רגיל
גמרות עוז והדר מורחב
PDF.
שאלות ותשובות מפוסקי זמנינו
תלמוד מוסתר
תשובות לגולשים באתר

הסכם שימוש
שאלות נפוצות



האתר הוקם ומתוחזק ע"י לוגייט טכנולוגיות
אחסון אתרים    חנות וירטואלית