1. בראשית רבה (וילנא) פרשת וישב פרשה פד סימן ה
וַיֵּשֶׁב יַעֲקב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו בְּאֶרֶץ כְּנָעַן - מגורי בגימטריא מאתן וחמשין ותשע מיום שאמר הקדוש ברוך הוא לאברהם ידוע תדע עד שעה שנתיישב יעקב אבינו בארץ מגורי אביו.

2. בראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשת ויחי פרשה צז ד"ה (כח) כל אלה
"ויתרוצצו הבנים" (בראשית כ"ה) אמרה כך אני מצטערת בשנים עשר שאמ' לי הקב"ה שהוא מעמיד ממני, "למה זה אנכי", אין "זה" אלא י"ב בגימטריא שנים עשר שבטי ישראל.

3. ויקרא רבה (וילנא) פרשת אחרי מות פרשה כא סימן ד
השטן גימטריא שס"ד שכל ימות השנה השטן מקטרג וביום הכפורים אינו מקטרג אמרו ישראל לפני הקב"ה אם תחנה עלי מחנה של סמא"ל לא יירא לבי שהבטחתני בזאת יבא אהרן אל הקדש.

4. במדבר רבה (וילנא) פרשת נשא פרשה י סימן י
בר פדא אמר סתם נזירות שלשים יום שנא' קדוש יהיה יהיה בגימטריא שלשים

5. במדבר רבה (וילנא) פרשת נשא פרשה יג סימן יד
למה היה שלשים ומאה משקלה לפי שכשהקוה הקב"ה ביום השלישי של יצירת העולם כל המים למקום אחד קראן ימים שנאמר (בראשית א) ולמקוה המים קרא ימים וימים בגימטריא הוא מאה יו"ד יו"ד עשרים מ"ם מ"ם שמונים הרי מאה בא שלמה והוסיף ים א' למלאכת המקדש לטבול בו הכהנים כמה דתימא (מלכים א ז) ויעש את הים מוצק עשר באמה משפתו אל שפתו וגו' וכנגד אותן שלשים אמה שהיה קו הים שעשה שלמה סביב הוסיף על משקל הקערה שלשים שקלים כנגד הים של שלמה הרי ק"ל שקל משקל הקערה כנגד הימים וים של שלמה,


6. במדבר רבה (וילנא) פרשת קרח פרשה יח סימן כא
פליגי בה תרי אמוראי חד אמר נחלק היו"ד לשנים ה' לאברהם וה' לשרה וחד אמר יו"ד שניטל מן שרה קרא תגר עד שבא יהושע והוסיף לו משה י' י"ה יושיעך מעצת המרגלים י' מיצחק מול עשרה נסיונות צ' לתשעים שנה לשרה נולד, ח' לשמונה ימים נימול, ק' מאה שנים היו לאברהם, ויעקב על שמו נקרא יו"ד מול העשירי חשוב מבנימין עד לוי הוא עשירי, ע' בשבעים נפש, ק' כנגד אותיות הברכה ויתן לך, נשתיירו ב', כנגד שני מלאכים עולים, הלוחות היו בהן תרי"ג מצות כנגד אותיות מן אנכי עד אשר לרעך לא פחות ולא יותר וכולן נתנו למשה בסיני שבהם חוקים ומשפטים תורה ומשנה תלמוד ואגדה (ישעיה לג) יראת ה' היא אוצרו אין בכל המדות גדול מיראה וענוה (דברים י) ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלהיך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אותו ולעבוד את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך יראת בגמטריא תרי"א, ותורה תרי"א ויראה ותורה עמם [פירוש עם ב' התיבות תורה ויראה. העורך] הרי תרי"ג, ציצית ת"ר ח' גרורין וה' קשורין הרי תרי"ג שנים למעלה וג' למטה ימי אברהם קע"ה שנה יצחק ק"פ שנה יעקב קמ"ז שנה כשאתה כוללן נמצא ה' מאות שנה ושתי שנים וכן מהלך שמים לארץ כימי השמים על הארץ הוקם על כנגד מאה ברכות שבכל יום היו מתים מישראל מאה אנשים בא דוד ותקן להם מאה ברכות כיון שתקנם נתעצרה המגפה על עולה של תורה ועולה של קצרה (הושע יד) כל תשא עון וקח טוב ונשלמה פרים שפתינו, אמרו ישראל רבש"ע בזמן שבית המקדש קיים היינו מקריבים קרבן ומתכפר ועכשיו אין בידינו אלא תפלה טו"ב בגימטריא י"ז תפלה י"ט ברכות הוצא משם ברכת המינין שתקנוה ביבנה ואת צמח דוד שתקנו אחריו על שום (תהלים כו) בחנני ה' ונסני כו' (רות ד) ויתן לה ה' הריון בגימטריא רע"א שיעור מי מקוה ארבעים סאה כל מי באר שכתוב בתורה וכמה ביצים במקוה חמשה אלפים ושבעה מאות וששים כל סאה קמ"ד ביצים חלה מ"ג ביצים וחומש ומנין למקוה שצריך ארבעים סאה (ישעיה ח) מי השלוח ההולכים לאט בגימטירא ארבעים ומפריש חלה צריך שיפריש אחת מארבעים ושלש וחומש מן התורה למנין חלה אבות מלאכות ארבעים חסר אחת דכתיב אלה הדברים אלה שלשים ושש דברים ב' הדברים ג' הרי מ' חסר אחת (דברים כה) ארבעים יכנו לא יוסיף כנגד ארבעים קללות שנתקללו נחש וחוה ואדם ואדמה ופחתו חכמים אחת משום לא יוסיף רבו זכיות מליצי טובות ופחתו עונות מוטב שיבאו ב' וידחו אחד ששך בא"ת ב"ש בבל טבאל באלב"ם רמלא (ויקרא טז) בזאת יבא אהרן אל הקדש בפר בן בקר לחטאת ואיל לעולה בזאת רמז למקדש ראשון שיעמוד ת"י שנה.


7. דברים רבה (וילנא) פרשת וזאת הברכה פרשה יא סימן ט
ט הן קרבו ימיך למות, א"ר איבו אמר משה רבש"ע בדבר שקילסתיך בתוך ס' רבוא מקדשי שמך בו קנסת עלי מיתה שנא' הן קרבו ימיך למות כל מדותיך מדה כנגד מדה מדה רעה כנגד מדה טובה מדה חסרה כנגד מדה שלימה מדה צרה כנגד מדה רחבה אמר לו הקב"ה למשה אף זו מדה טובה היא שאמרתי לך הן שנא' (שמות כג) הנה אנכי שולח מלאך (משלי יא) הן צדיק בארץ ישולם (מלאכי ג) הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא וכשם שעילית אותי על ס' רבוא כך אני מעלה אותך לעתיד לבוא בתוך חמשים וה' רבוא צדיקים גמורים שנאמר הן, הן בגימטריא הכי הוי ה' חמשה נ' חמשים.

 8. דברים רבה (וילנא) פרשת וזאת הברכה פרשה יא סימן י
ומנין שהתפלל משה באותו הפרק חמש מאות וחמשה עשר פעמים שנאמר (דברים ג) ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר ואתחנן בגימטריא הכי הוי.

9. קטעי מדרשים - גניזה (מאן) יז. קטעים ממדרש על התורה עמוד קל
י' פעמים נמנו ישראל: ט' לשעבר, ועשירי לעתיד לבא שימנו על ידי משיח. ואלו הן: בראשונה ירדו למצרים, כל הנפש ג' (בר' מ"ו, כ"ו). ב' על ידי אהרן ומשה שיצאו ממצרים, שנאמר ויסעו בני ישראל מרעמסס ג' (שמ' י"ב, ל"ז) רעמסס בגמטריא ת"ל, כשם שאמר משה ויהי מקץ ל' שנה ות' שנה (שם, מ"א). ג' בשקלים, ש' כי תשא. ד' בדגלים, בשנה השנית לצבאותם (לצאתם) מאר' (במ' א', א'). ה' בחומש הפקודים על ידי משה ואלעזר, ש' שאו את ראש כל ע' (שם, כ"ו, ב'), ובסוף פקדו מנינם ס וקלו. ששי על ידי שאול, בבזק (ש"א י"א, ח'). שבע, בטלאים (שם, ט"ו, ד'). ח' על ידי דויד, ויתן יואב את מספר ג' (ש"ב כ"ד, ט'). ט' בימי עזרא, ש' כל הקהל כאחד (נחמ' ז', ס"ו). לעתיד, עוד תעברנה הצאן על ידי מונה (יר' ל"ג, י"ג).

10. שיר השירים רבה (וילנא) פרשה א ד"ה ב ד"א ישקני (*2)
ר' עזריה ורבי יהודה ברבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי תפיסו שטתיה אמרי כתוב תורה צוה לנו משה כל התורה כולה שש מאות ושלש עשרה מצות הוי בגימטריא תורה עולה שש מאות ואחת עשרה מצות דבר עמנו משה ברם אנכי ולא יהיה לך לא שמענו מפי משה אלא מפי הקב"ה, הוי ישקני מנשיקות פיהו,

11. רות רבה (לרנר) פרשה ו ד"ה [ד (ב)] ויאמר
[ד (ב)] ויאמר ברוכה את בתי לי"י (רות ג: י) א"ר יוחנן, לעולם אל ימנע אדם עצמו מלילך אחר זקן לברכו. בעז בן שמנים שנה (ו') היה ולא נפקד. וכיון שנתפללה עליו אותה צדקת נפקד, ותאמר נעמי לכלתה ברוך הוא לי"י (רות ב: כ). א"ר שמעון בן לקיש, רות בת ארבעים שנה היתה ולא נפקדה וכיון שנתפלל עליה אותו צדיק מיד נפקדה, ויאמר ברוכה את בתי לי"י ויתן י"י לה הריון ותלד בן (רות ד: יג). הריון בגימטרייא רע"א ימים שהולד דר במעי אמו.

12. אסתר רבה (וילנא) פרשה ז סימן כא
כא ויאמר המלך להמן הכסף נתון לך הכסף בגימטריא מאה וששים וחמשה כמו העץ חושבניה דדין כחושבניה דדין.

13. איכה רבה (וילנא) פתיחתות ד"ה יב רבי חנינא (איכה רבה (בובר) פתיחתא יב ד"ה רבי חנינא בר)
ואת כל בתי ירושלים, ר' פנחס בשם רבי הושעיא אמר ארבע מאות ושמונים בתי כנסיות היו בירושלים חוץ מבית המקדש, מנין (ישעיה א') מלאתי, בגימטריא הכי הוי, וכל אחת ואחת היה לה בית ספר למקרא ובית התלמוד למשנה, וכולן עלה אספסיאנוס והחריבן, ואת כל בית גדול, זה בית מדרשו של רבן יוחנן בן זכאי, ולמה קורא אותו בית גדול ששם מתני שבחו של הקדוש ברוך הוא

14. איכה רבה (וילנא ובובר) פתיחתות ד"ה לד על ההרים
א"ר יוסי בר חלפתא חמשים ושתים שנה לא נראה עוף טס בארץ ישראל, מה טעם מעוף השמים עד בהמה נדדו הלכו, בהמה בגימטריא חמשים ושתים.

17. מדרש זוטא - רות (בובר) פרשה ד ד"ה ויקח בועז את
ויקח בועז את רות. אמרו אותו הלילה שבא עליה מת. ויתן ה' לה הריון. כל הנשים יולדת למנין הריון, בגימטריא מאתים ושבעים ויום אחד.

18. מדרש זוטא - איכה (בובר) פרשה א ד"ה [א] איכה ישבה
אמר רבי שמעון בן פזי אין לשון איכה אלא גמטריא ל"ו כנגד ל"ו כריתות שנתחייבו, מנין איכ"ה.

20. פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) נספחים א - וזאת הברכה ד"ה א"ר יוחנן קטון
אמר משה להקב"ה קלסתיך בתוך ששים רבוא של בני מקדשי שמיך, ואמרתי הן לי"י אלהיך השמים ושמי וגו' (דברים י: יד), ובאותו לשון אתה קצבת עלי מיתה, א"ל כשם שקילסתני כך מקלסין אותך לעתיד לבוא בתוך חמשים וחמש רבוא צדיקים גמורים, שכן הן בגימטריא. סליק.

21. פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא א - והיה מדי חודש ד"ה ד"א יבא כל
א"ר חנינא כל השקלים שכתוב בתורה סלעים ושל נביאים ליטרין בכתובים קינטירין ר' אבא בר יודן בשם רבי יהודה בר סימן חוץ מן השקלים ששקל אברהם לעפרון בקבורה שלקח הימנו שאינן אלא קנטרין (שקל בגמטריא קנטירין)

22. פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא יח - פ' העומר ד"ה [והבאתם את עמר
וישמע אברם כי נשבה אחיו וירק את חניכיו ילידי ביתו שמנה עשר וגו' וירדפו עד דן (בראשית י"ד י"ד), ר"ש בן לקיש בשם בר קפרא אומר אליעזר לבדו היה בגמטריא שמנה עשר ושלש מאות.

24. מדרש תנחומא (בובר) פרשת לך לך סימן ד ד"ה [ד] ד"א לך
אמר ר' אחא אמר ר' חנינא בן שלש שנים הכיר אברהם את בוראו, מנין שנאמר עקב אשר שמע אברהם בקולי (בראשית כו ה) עקב בגימטריא קע"ב, וכל ימיו של אברהם קע"ה, מכאן אתה למד שבן ג' שנים הכיר אברהם את בוראו, א"ל הקב"ה כל מעשים רעים שעשית באותן שלש שנים, אני עושה אותן כטל הזה, הוי טל ילדותך.

25. מדרש תנחומא (בובר) פרשת לך לך סימן יא ד"ה [יא] ד"א ויהי
ויהי בימי אמרפל. זש"ה בך צרינו ננגח (תהלים מד ו), בך בתורתך, [אמר ר' יצחק] בך בגימטריא ב' שנים, כ' עשרים, הרי עשרים ושנים, בעשרים ושתים אותיות שבתורה,

26. מדרש תנחומא (בובר) פרשת לך לך סימן טז ד"ה [טז] מה כתיב
וירק את חניכיו, אין וירק אלא שהוריקן בדברים, כמו שכתוב בתורה מי האיש הירא ורך הלבב (דברים כ ח), כך עשה אברהם, אמר להם למלחמה אנו יוצאין, מי שיש בידו עבירות, וירא ממעשיו, אל יצא עמנו, כששמעו כך כל מי שהיה יודע בלבו שחטא היה מתירא ולא היה יוצא וחזרו להם, ולא נשאר עמו כי אם אליעזר בלבד, באותה שעה אמר הקב"ה, הניחו אותך הכל, ולא נשאר עמך כי אם אליעזר בלבד, חייך שאני נותן בו כח של שלש מאות ושמונה עשר, שנאמר וירק את חניכיו ילידי ביתו שמונה עשר ושלש מאות, מנין ספור אליעזר בגימטריא שלש מאות ושמונה עשר.

 27. מדרש תנחומא (בובר) פרשת וירא סימן כא ד"ה [כא] כתיב והוא
ולוט יושב בשער סדום (בראשית יט א). ישב כתיב, חמשה דיינים היו בסדום, ולוט רע מכולם והושיבוהו ביניהם, שכך כתיב ולוט ישב בשער סדום. חנוך לנער על פי דרכו (משלי כב ו), לפי שגדל בביתו של אברהם וראהו מקבל עוברים ושבים למד ממנו, לפיכך הכניס המלאכים אצלו, מה כתיב שם טרם ישכבו וגו' (בראשית יט ד), התחילו המלאכים תמהים לומר עד אצלינו הגיע את הדבר, אמר לוט למלאכים מה באתם לעשות כאן, אמרו לו כי משחיתים אנחנו (בראשית יג), גילו לו מסטירין (פי' סתר) שלהם, לפיכך נדחו ממחיצתן קל"ח שנה, ר' תנחומא אמר ק"ל שנה, כמנין סלם בגימטריא.

 28. מדרש תנחומא (בובר) פרשת שמיני סימן ז ד"ה [ז] וידבר ה'
ראה מה אחרית רעה של שותי יין ישעיה אמר הוי משכימי בבוקר שכר ירדופו מאחרי בנשף יין ידליקם (ישעיה ה יא), אמר הקב"ה הואיל וכן היין גורם, בדין הוא שאצוה את הכהנים שלא יהו שותין יין ומשמשין לפני, הוי יין ושכר אל תשת. שלמה אמר אל תהי בסובאי יין (משלי כג כ), אל תגרום לעצמך לשתות שבעים, ותראה פני שבעים, ותבא לידי מיתה, יו"ד יו"ד עשרים ן' חמשים, הרי שבעים, ותראה פני שבעים סנהדרין, ותגרום מיתה לעצמך, ראה מה כתיב, כי יהיה לאיש בן סורר ומורה וגו' ותפשו בו אביו ואמו וגו' (דברים כא יח יט), והדין נעשה בו ורגמוהו כל אנשי עירו באבנים ומת, למה שהוא זולל וסובא, ושלמה אמר אל תהי בסובאי יין בזוללי בשר, שלא תגרום לך סקילה חמורה שבמיתות. אמר ר' יהודה הלוי בר שלום בלשון עברי שמו יין, ובלשון ארמי שמו חמר, חמ"ר בגימטריא רמ"ח, כנגד אברים שבאדם היין נכנס בכל אבר ואבר, והגוף מתרשל והדעת מטולטלת, נכנס היין הדעת יצאה, וכן שנה ר' אלעזר הקפר, נכנס יין שהוא שבעים, ויצא סוד שהוא שבעים, לכך נצטוה כהן גדול שלא ישתה יין בשעת העבודה שלא תטלטל דעתו שהוא משמר את התורה (ומשמר את העבודה) ואת הדעת, שנאמר תורת אמת היתה בפיהו ועולה לא נמצא בשפתיו (מלאכי ב ו), ואומר כי שפתי כהן ישמרו דעת (מלאכי ב' ז), לכך הקב"ה מצוה לאהרן יין ושכר אל תשת וגו', [ולא את עצמך אלא לבניך אתך ולא] תהא סבור שמא לשעבר תחילה צויתי אתכם בזמן שבית המקדש קיים, ואתם משמשין בו, שנאמר בבואכם אל אהל מועד וגו', [אלא] אף לעולם שמרו עצמכם מן היין שנאמר חוקת עולם לדורותיכם, לפיכך שמרו את עצמכם מן היין, שהיין סימן קללה, נח מה כתיב בו, וישת מן היין וישכר (בראשית ט כא), מה כתיב ויאמר ארור כנען (בראשית ט' כה), לפיכך יין ושכר אל תשת.

29. מדרש תנחומא (בובר) פרשת כי תצא סימן ד ד"ה [ד] זכור את
[וחטאת אמו אל תמח (תהלים קט יד)], ומה חטא על אמו, ר' יהודה ור' נחמיה ורבנן, ר' יהודה אומר כשיצא ממעי אמו חתך מיטרין שלה (פי' שליא), שלא תלד, הה"ד על רדפו בחרב אחיו ושיחת רחמו (עמוס א יא), ור' ברכיה אומר לא תאמר לכשיצא, אלא עם כשהוא יוצא ממעי אמו זירתיה (פי' אגרוף) מתוחה לקיבליה, מה טעם זורו רשעים מרחם (תהלים נח ד), ר' נחמיה אומר גרם לה שלא תעמיד שנים עשר שבטים, דאמר רב הונא ראויה היתה רבקה שתעמיד שנים עשר שבטים, שנאמר ויאמר ה' לה שני גוים [בבטנך (בראשית כה כג), הרי] תרי, ושני לאומים, הרי ארבעה, ולאום מלאום יאמץ, הרי שיתא, ורב יעבוד צעיר, הרי תמניא, והנה תאומים בבטנה, הרי עשרה, ויצא הראשון אדמוני, [הרי אחד עשר], ואחרי כן יצא אחיו, הרי שנים עשר. ואית דמייתו לה מהכא, ותאמר אם כן למה זה אנכי (בראשית כ"ה), ז"ה בגימטריא י"ב.

30. מדרש תנחומא (ורשא) פרשת לך לך סימן ג ד"ה (ג) ויאמר ה'
א"ר אבין משל לצלוחית של פלייטון הנתונה בבית הקברות ולא היה אדם יודע ריחה, מה עשה נטלוה וטלטלוה ממקום למקום והודיעה ריחה בעולם, כך היה אברהם דר בתוך עכו"ם א"ל הקב"ה לך לך מארצך ואני אודיע טבעך בעולם, לך לך מהו לך לך ל' שלשים כ' עשרים הרי עולה בגימטריא ק' רמז לו כשתהיה בן מאה תוליד בן כשר, הה"ד ואברהם בן מאה שנה וגו', ורבי לוי אומר נסיון הראשון כנסיון האחרון נסיון הראשון בלך לך מארצך נסיון האחרון בלך לך אל ארץ המוריה, א"ר חנינא בא וראה חיבתו של אברהם לפני בוראו שבן שלש שנים הכיר בוראו שנא' עקב אשר שמע אברהם וגו' (בראשית כו) ע' שבעים ק' מאה ב' שנים הרי מאה שבעים ושנים, וכל ימיו של אברהם קע"ה, הא למדת שבן ג' שנים הכיר את בוראו.

31. מדרש תנחומא (ורשא) פרשת וירא סימן יג ד"ה (יג) וה' פקד
אמר הקב"ה כבר אמרתי לאברהם כה יהיה זרעך מה הוא כה יהיה אמר רבי תנחום בשם רבי אחא אין העולם חסר שלשים צדיקים שכן יהיה בגימטריא שלשים לכך נאמר וה' פקד את שרה.

32. מדרש תנחומא (ורשא) פרשת מקץ סימן ו ד"ה (ו) וירא יעקב
(ו) וירא יעקב כי יש שבר במצרים זש"ה נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם (תהלים לז), אמר רבי שמואל בר נחמן פסוק זה שר העולם אמרו נער הייתי מימות אדם וגם זקנתי עד ימות המשיח ולא ראיתי שעזב הקב"ה את העולם מן הצדיקים אלא שבכל דור ודור מעמיד צדיקים דאמר רבי תנחום בשם רבי אחא אין העולם חסר שלשים צדיקים כאברהם שנאמר ואברהם היו יהיה לגוי גדול (בראשית יח) יהיה בגימטריא שלשים.
33. מדרש תנחומא (ורשא) פרשת מקץ סימן י ד"ה (י) ואל שדי
לעת מצוא זו מיתה דא"ר ישמעאל תשע מאות ושלשה מיני מיתה הם שנאמר (תהלים סח) למות תוצאות, תוצאות בגימטריא הכי הוי קשה שבכלן אסכרה וטובה שבכלן נשיקה.

34. מדרש תנחומא (ורשא) פרשת ויחי סימן טו ד"ה (טו) כל אלה
ואף רבקה ראתה אותן י"ב דכתיב (בראשית כה) ויאמר ה' לה שני גוים בבטנך הרי ב' ושני לאומים הרי ד' ולאום מלאום יאמץ הרי ו' ורב יעבוד צעיר הרי ח' והנה תומים הרי י' ויצא הראשון ואח"כ יצא אחיו הרי י"ב, ואית דמייתי לה מהכא, למה זה בגימטריא י"ב כיון שנתרוצצו הבנים במעיה אמרה כך אני מצטערת בי"ב שאמר לי הקב"ה י"ב עתידין לעמוד ממני ותאמר אם כן למה זה אנכי.

35. מדרש תנחומא (ורשא) פרשת כי תשא סימן כא ד"ה (כא) לך רד
וכמה זהב היה באותו העגל, רבי תנחום בר חנילאי אמר מאה ועשרים וחמשה קנטרי זהב היה בו שכן מסכה בגימטריא, רבי אסי אמר מסכה רעה היתה לדורות.

37. מדרש תנחומא (ורשא) פרשת צו סימן יג ד"ה (יג) זאת תורת
ומה אמרו הרק אך במשה דבר ה', כלומר במשה דבר ה' לבדו שפירש מאשתו, הלא גם בנו דבר כמו כן דבר עמנו ולא פירשנו מדרך ארץ, ומנין היתה יודעת מרים שפירש משה מן האשה, רבי נתן אומר מרים היתה בצד צפורה כשאמרו למשה אלדד ומידד מתנבאים במחנה וכיון ששמעה צפורה אמרה או להם לנשותיהם של אלו, ומאיזה זמן פירש משה מדרך ארץ, אלא בשעה שאמר הקב"ה למשה בסיני קודם מתן תורה שיקדש את העם ואמר להם לשלשת ימים אל תגשו אל אשה, פירשו הם מנשותיהם ופירש משה מאשתו, ואחר מתן תורה אמר ליה הקב"ה לך אמור להם שובו לכם לאהליכם ואתה פה עמוד עמדי (דברים ה) ואל תשוב לדרך ארץ, וכשאמרה צפורה אוי לנשותיהן של אלו הן נזקקין לנבואה שיהו פורשין מנשותיהם כמו שפירש בעלי הימני, ומשם ידעה מרים והגידה לאהרן ומה מרים שלא נתכוונה לגנותו של משה נענשה ק"ו למספר בגנותו של חבירו ובלשון הרע ילקה האדם בצרעת, כי אשה כושית לקח (במדבר יב) כושית בגימטריא יפת מראה חשבונו של זה כחשבונו של זה.
38. מדרש תנחומא (ורשא) פרשת שמיני סימן ח ד"ה (ח) זאת החיה
(ח) זאת החיה אשר תאכלו, זש"ה לעשות רצונך אלהי חפצתי ותורתך בתוך מעי (תהלים מ), אשריכם ישראל שבכל אבר ואבר שבכם נתן מצוה שמאתים וארבעים ושמונה איברים באדם ולכך אנו אומרים בכל יום ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר יצר את האדם בחכמה וברא בו נקבים נקבים חלולים חלולים, חלולים חלולים בגימטריא רמ"ח הוי כמנין איברים שבאדם.

39. מדרש תנחומא (ורשא) פרשת במדבר סימן י ד"ה (י) איש על
חבה גדולה חבב הקב"ה את ישראל שעשאן דגלים כמלאכי השרת כדי שיהיו ניכרין בני ראובן לעצמן ובני שמעון לעצמן, ומנין שהיא אהבה שכן הוא אומר (שיר /השירים/ ב) הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה, א"ר אבהו ומה ת"ל ודגלו עלי אהבה הביאני אל בית היין מלה"ד לעשיר שהיה לו אוצר מלא יין, נכנס לבדקו ומצאו כלו חומץ, בא לצאת לו מתוך האוצר מצא שם חבית אחת ויין טוב אמר חבית זו חביבה עלי מכל האוצר, כך ברא הקב"ה את שבעים אומות ומכלם לא מצא הנאה אלא בישראל שנאמר (שם /שיר השירים ב'/) הביאני אל בית היין, שני יודין עשרים, נון חמשים הרי שבעים אלו שבעים אומות ומכולם לא אהב אלא ישראל שנאמר ודגלו עלי אהבה, ואומר (שם /שיר השירים/ ו) ששים המה מלכות ושמנים פילגשים ועלמות אין מספר אחת היא יונתי תמתי, רבי יהודה אומר הביאני אל בית היין למרתף גדול של יין זה סיני, ולמדנו משם תורה שנדרשת במ"ט פנים טהור ובמ"ט פנים טמא, ודגלו בגימטריא מ"ט.

40. מדרש תנחומא (ורשא) פרשת קרח סימן יב ד"ה (יב) מנצפ"ך האותיות
השט"ן בגימטריא כמנין ימות החמה שבכל השנה הוא שליט להלשין חוץ מיום הכפורים, אמר רבי אמי בר אבא אברהם עד שלא נימול ולא הוליד היה חסר ה' אברים נתוסף ה' ונעשה שלם והוליד ונקרא אברהם מנין אותיותיו, כו', יראת ה' היא אוצרו (ישעיה לג), אין בכל המדות גדול מן היראה וענוה שנאמר (דברים י) ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך, יראת בגימטריא תרי"א ותורה ומילה עמה הרי תרי"ג ציצית ת"ר ח' חוטין וה' קשרים הרי תרי"ג, הוקם על בגימטריא ק' כנגד ק' ברכות שבכל יום היו מתים מישראל ק' אנשים בא דוד ותקנן לק' ברכות (דברים י) ועתה ישראל מה ה' אלהיך קרי ביה מאה אלו ק' ברכות כיון שתקנום נעצרה המגפה, כו' כל תשא עון וקח טוב (הושע יד) אמרו ישראל רבש"ע בזמן שבית המקדש קיים היינו מקריבין קרבן ומתכפר ועכשיו אין בידינו אלא תפלה, טוב בגימטריא י"ז תפלה י"ט הוצא מהן ברכת הזדים שתקנו ביבנה, ואת צמח דוד שתקנו על שום בחנני ה' ונסני (תהלים כו), כו' ויתן ה' לה הריון (רות ד), בגימטריא ימי ט' חדשים של לידה והמלאך הממונה על ההריון לילה שמו שנאמר (איוב ג) והלילה אמר הרה גבר, שיעור מי מקוה מ' סאה כנגד מי באר שכתוב בתורה, וכמה ביצים בשיעור המקוה חמשה אלפים ושת"ס והסאה קמ"ד ביצים, מ"ג ביצים וחומש ביצה שיעור החלה, ומנין למקוה שצריך ארבעים סאה דכתיב (ישעיה ח) יען כי מאס העם הזה את מי השלוח ההולכים לאט לא"ט בגימטריא ארבעים, כו' מלקות ארבעים מן התורה דכתיב (שמות לה) אלה הדברים אשר צוה ה' אלה ל"ו, דברים ב', הדברים ג' הרי ארבעים חסר אחת, ארבעים יכנו לא יוסיף (דברים כה) כנגד ארבעים קללות שנתקללו נחש וחוה ואדם ואדמה, ופחתו חכמים אחד משום לא יוסיף, כו' חרם בגימטריא רמ"ח ואמר שמואל כשהיא נכנסת נכנסת ברמ"ח איברים וכשהיא יוצאה יוצאה מן רמ"ח כדכתי' (חבקוק ג) ברוגז רחם תזכור, כו' גוג ומגוג בגימטריא שבעים שהם שבעים אומות.

42. מדרש תנחומא (ורשא) פרשת כי תצא סימן ד ד"ה (ו) זכור את
ותאמר אם כן למה זה אנכי זה בגימטריא שנים עשר
43. מדרש תנחומא (ורשא) פרשת וילך סימן א ד"ה (א) וילך משה
וכמסמרות נטועים מה מסמר זה קבוע אף דברי תורה קבועים ומה נטיעה פרה ורבה אף דברי תורה פרין ורבין למצוא בהם טעם, נתנו מרועה אחד אע"פ שהללו מטמאין והללו מטהרין הללו אוסרין והללו מתירין כולן אמרן משה מפי הגבורה וכמשמרות נטועים כתוב בשי"ן לומר שיש בתורה כ"ד ספרים כמנין משמרות שהעמיד דוד לכך נכתב בשי"ן, וכן בדברי הימים נכתב דויד מלא שהוא בגימטריא ארבע ועשרים כנגד ארבע ועשרים משמרות שהעמיד דוד.

44. מדרש תנחומא (ורשא) פרשת וילך סימן ב ד"ה (ב) את כל
(ב) את כל הדברים האלה זשה"כ הלא כתבתי לך שלישים במעצות ודעת (משלי כב) מעצות עולה בגימטריא תר"ו ושבע מצות שנצטוו לבני נח תרי"ג, וכן הוא אומר (ישעיה ה) כרם היה לידידי בקרן בן שמן כו' שורק עולה בגימטריא תר"ו ושבע מצות של בני נח הרי תרי"ג, כתיב (משלי ג) ה' בחכמה יסד ארץ ואין חכמה אלא תורה כו' ולא נקראת תורה עד שנתנה בסיני ועל מנין המצות נקראת תורה כי המצות של תורה הן תרי"ג תורה עולה בגימטריא תרי"א והשנים שנפחתו מן תרי"ג אלו שנים שנתנו מפי הגבורה וזהו שאמר הכתוב אחת דבר אלהים שתים זו שמענו (תהלים סב), וזהו תורה צוה לנו משה (דברים לג), כמנין תורה צוה לנו משה והשנים צוה הקב"ה.

46. מדרש ילמדנו (מאן) ילקוט תלמוד תורה - בראשית אות פ דף מ"ז, ע"א (לבר' י"ז, י"ט). ד"ה את מוצא שהב"ה
את מוצא שהב"ה קרא שמות לישראל: נתן בן לאברהם וא"ל: וקראת את שמו יצחק, יצחק בגימטריא ר"ח, מאתים ועשר שעשו ישראל במצרים, דמשנולד יצחק התחיל הב"ה מונה בשעבדו, ושמונת ימי מילה, שהוא התחיל במילה תחלה. וצ"ע מן העשר. ילמדנו פ' ואלה שמות.

47. אגדת בראשית (בובר) פרק יד ד"ה [א] חזון ישעיהו
אבל ישעיה חזון ישעיהו בן אמוץ, חזון עובדיה, שניהם שווין כאחד והאיך עובדיה לא נתנבא אלא בפני זקנים גדולים, שנאמר חזון עובדי' כה אמר ה' (עובדיה א א), הרי מפי הקב"ה, מפי סנהדרין מנין, שנאמר שמועה שמענו (עובדיה א' א'), אף ישעיה נתנבא מפי הסנהדרין, ואשמע את קול ה' אומר את מי אשלח (ישעי' ו ח), מפי הקב"ה, ומי ילך לנו (ישעיהו ו'), מפי סנהדרין, שאעפ"י שהיה מתנבאים מן הקב"ה, אלו היתה סנהדרין זזה הימנו לא היה לו רשות להתנבאות, לכך אתה מוצא את מי אשלח מפי הקב"ה, ומי ילך לנו מפי סנהדרין, ולכך נתנבאו שניהם בחזון, שחזון גימטריא שבעים ואחד שנתנבאו שניהם בשבעים ואחד סנהדרין. ר' בנייה אומר חזון שנתנבאו שניהם בשבעים ואחד לשון, זה גדול שבנביאים, זה ירוד שבנביאים, ולמה כי אין לה' מעצור להושיע ברב או במעט.

48. אגדת בראשית (בובר) פרק טז ד"ה [ב] ד"א ואתנה
ד"א ואתנה בריתי (בראשית יז ב). זש"ה סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם (תהלים כה יד), איזה הוא סודו של הקב"ה, זו מילה, שלא גילה הקב"ה מיסטירין (פי' סוד) זו של מילה מאדם עד עשרים דור, עד שעמד אברהם ונתנה לו, שנאמר סוד ה' ליראיו זה אברהם, שנאמר בו, כי ירא אלהים אתה (בראשית כב יב), אמר לו הקב"ה אם תתן מילה את נוטל סוד, סוד ה' ליראיו, סו"ד בגימטריא שבעים. שבעים נפש אני מעמיד ממך בזכות מילה שאתה נותן בשבעים נפש ירדו אבותיך וגו' (דברים י כב), ומעמיד מהן שבעים סנהדרין, שנאמר אספה לי שבעים איש וגו' (במדבר יא טז), ומעמיד לבניך את משה שהוא הוגה את התורה בשבעים לשון, שנאמר בעבר הירדן בארץ מואב וגו' (דברים א ה), בזכות מה, בזכות מילה, שנאמר ה' אלהינו כרת עמנו ברית (דברים ה ב). ברית זו מילה, לכך נאמר סוד ה' ליראיו.

49. אגדת בראשית (בובר) פרק עג ד"ה [א] ואל שדי
ויתרוצצו הבנים בקרבה (בראשית כ"ה כב). התחילה מצטערת אמרה אם כך אני מצטערת בכרס אחד, ותלך לדרוש את ה' (בראשית כ"ה), הלכה לבית מדרשו של שם, ויאמר ה' לה שני וגומר (בראשית כ"ה כג). למה אמרה "למה זה", ז"ה בגימטריא י"ב, ויאמר ה' לה, לא מה שאת סבורה אינן עומדין ממך, אלא שני גוים בבטנך

51. מדרש תהלים (בובר) מזמור ה ד"ה [ה] [למנצח אל
[ה] [למנצח אל הנחילות. אמר ר' יהושע בן לוי הנחילות] לשון נוטריקון, ה' חמשה חומשי תורה, נ' חמשים יום בין פסח לעצרת, ח' שמונה ימי מילה, י' עשרת הדברות, ל' כנגד שלשים צדיקים כאברהם, שאין העולם חסר מהם, שנאמר כה יהי"ה זרעך (בראשית טו ה), ונאמר ואברהם היה יהי"ה (בראשית יח יח), בגימטריא תלתין, כשישראל זוכין, שמונה עשר בארץ ישראל, ושנים עשר בחוצה לארץ, וסימן טוב כשארץ ישראל מעמדת שמונה עשר צדיקים.

 
52. מדרש תהלים (בובר) מזמור יג ד"ה [ג] עד אנה
[ג] עד אנה אשית עצות [וגו', עד אנה ירום אויבי עלי]. זהו שאמר הכתוב אחר הדברים האלה גדל המלך אחשורוש (אסתר ג א), אמר ר' עקיבא עד היכן גידלו, עד עץ של חמשים אמה, שנאמר יעשו עץ גבוה חמשים אמה (אסתר ה יד), הוי אומר מעל "כל" השרים (אסתר ג א), עד דתחמיניה תלוי על חמשים אמה, כ"ל בגימטריא נ' הוי.

53. מדרש תהלים (בובר) מזמור יח ד"ה [כב] עם חסיד
אמר ר' ברכיה בשעה שבקש להקב"ה כל שבעת ימי אדר שיכנס לארץ ישראל, והרבה תחנונים לפניו, שנאמר ואתחנן אל ה' בעת ההוא (דברים ג כג), מהו ואתחנן, מלמד שהרבה תחנונים כנגד מלאכי השרת, כתיב הכא ואתחנן, וכתיב התם ורגליהם רגל "ישרה" (יחזקאל א ז), ואתחנן גימטריא חמש מאות וחמש עשרה כמנין ישרה.
54. מדרש תהלים (בובר) מזמור יט ד"ה [ז] יום ליום
ומנין שהקב"ה עוסק במקרא ביום, ובמשנה בלילה, שנאמר דודי צח ואדום (שיר השירים ה י), כשהוא עוסק במקרא ביום, פניו צחות כשלג, ואין דודי אלא ארבעה ועשרים ספרים, שכן דודי בגימטריא ארבעה ועשרים, וכשהוא עוסק במשנה בלילות, פניו מאדימות.

55. מדרש תהלים (בובר) מזמור כז ד"ה [ד] רבנין פתרי
בקרוב עלי מרעים, אלו שרי אומות העולם. לאכול את בשרי, שהם באים לקטרג את ישראל ליום הדין. צרי ואויבי לי, את מוצא השטן בגימטריא שס"ה כמנין ימות השנה חסר חד, כל ימות השנה יש רשות להשטן להשטין לישראל, חוץ מיום הכפורים, אמר ליה הקב"ה אין לך רשות ליגע בהן, אף על פי כן לך וראה במה הן עסוקין, כיון שהולך ומוצא אותם כולם בתענית ובתפלה, ולבושין בגדים לבנים, ומעוטפים כמלאכי השרת, מיד חוזר בבושה ובכלימה, אמר ליה הקב"ה מה מצאת בבניי, אמר לו הרי הן כמלאכי השרת, ואיני יכול ליגע בהן, מיד הקב"ה סובל אותו, ומבשר להם סלחתי לכם, מכאן ואילך אומרים ישראל, אם תחנה עלי מחנה, אומות העולם לא יירא לבי, ואם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח, בתורה שנקראת זאת, שנאמר זאת התורה (ויקרא ז לז). אמר ר' לוי אכסיטורין שכתבת לי בתורתך, בזאת יבא אהרן (ויקרא טז ג).

56. מדרש תהלים (בובר) מזמור לא ד"ה [ו] ר' יהושע
[ו] ר' יהושע בן לוי אמר למה נאמר שתי פעמים יבושו, אלא לעתיד לבא דן הקב"ה את ישראל הצדיקים והרשעים, ונותן לצדיקים דימוס שיכנסו לגן עדן, והוא מחזיר את הרשעים לגיהנם, וחוזר ומוציאן מגיהנם, ומכניסן לגן עדן עם הצדיקים, ואומר להן הרי מקום הצדיקים, ומוציא את הצדיקים מגן עדן ומכניסן לתוך גיהנם, ואומר להם הרי מקום הרשעים, והרי עוד מקום פנוי ביניהם, אלא שהרשעים יורשין לגיהנם שלהם ושלכם, והוא שאמר הכתוב תחת בשתכם וגו' משנה יירשו (ישעיה סא ז), ומחזיר הצדיקים לגן עדן והרשעים לגיהנם, ולפי שאומות העולם מתביישין לעתיד לבא, לכך אמר דוד אל אבושה כי קראתיך, ולמי היא הבושה לרשעים, שנאמר יבושו רשעים ידמו לשאול (תהלים לא יח). אמר רב מי שנותן פגם אל יראה באותה הטובה, שנאמר מה רב טובך אשר צפנת ליראיך (תהלים ל"א כ), אמר ר' אבדימי דמן חיפה ש"י עולמות יהיו לכל צדיק וצדיק, שנאמר להנחיל אוהבי יש (משלי ח כא), כמנין י"ש בגימטריא. אמר ר' יצחק בן תרדיון חרבו של הקב"ה יש לה שש עשרה פיות, שנאמר "הִתְאַחֲדִי הֵימִנִי הָשִׂימִי הַשְׂמִילִי (איה) [אָנָה] פָּנַיִךְ מֻעָדוֹת" (יחזקאל כא כא) [אפשר שלמד מישעיהו פרק סג "אַיֵּה קִנְאָתְךָ וּגְבוּרתֶךָ".העורך], כמנין אי"ה בגימטריא. ומה אם מדת פורעניות שהיא מועטת יש לה שש עשרה פנים, מדה טובה שהיא מרובה, על אחת כמה וכמה.

57. מדרש תהלים (בובר) מזמור צ ד"ה [יג] זרמתם שנה
[יג] זרמתם שנה יהיו. אלו תשע מאות ושבעים וארבעה דורות שהיו קודם לבריאת עולם ונשטפו כהרף עין בשביל שהיו רעים. ר' יוחנן אמר למה ב של בראשית גדולה ביותר, לפי שהיא מצטרפת לשני ביתי"ן למלא ארבע, בראשית בגימטריא תתקע"ד הוו, כיצד תש"ר הרי תשע מאות, א' דבראשית מתחלף עם ל' דאלב"ם הרי שלשים, י' מתחלף עם מ' דאתב"ש הרי ארבעים, ב' שהיא גדולה כשני ביתי"ן מצטרפת לחשבון ארבעה, הרי תשע מאות ושבעים וארבעה, ואחר כך ברא אלהים את השמים ואת הארץ. ומה זרמתם, ר' יוחנן אמר זרו תמו, ר' שמעון בן לקיש אמר זרו מתורתך רימה נגעה בהם, רבי אומר זרייתך לשעה היתה. דבר אחר זרמתם שנה יהיו. כיון שנשטפו בזרם מים כשינה יהיו כחלום מהקיץ, וכן הוא אומר אשר קומטו ולא עת (ונהר) [נהר] יוצק יסודם (איוב כב טז).

58. מדרש תהלים (בובר) מזמור קג ד"ה [יח] ר' הונא
[יח] ר' הונא בשם ר' אחא פתר לה בסיני, גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו, שקידמו עשייה לשמיעה, שנאמר נעשה ונשמע (שמות כד ז). ר' יצחק אמר מדבר בשומרי שביעית, בנוהג שבעולם אדם עושה מצוה לשעה או ליום, שמא לשנה, וישראל עושין לשנה, וזה דבר השמיטה (דברים טו ב), ז"ה בגימטריא שנים עשר כחדשי השנה.
59. מדרש תהלים (בובר) מזמור קי ד"ה [ד] אמר ר'
[ד] אמר ר' אלעזר בן פדת בשם ר' יוסי בן זימרא כיון שהרג אברהם כל האוכלסין הללו נוקפה לבו, אמר אפשר שלא היה ביניהם צדיק, אמר לו הקב"ה לא ברגליך לכלוך עון, אורח ברגליו לא יבא, מי עשה כל אותן המלחמות, אפשר אברהם בשמונה עשר ושלש מאות נלחם כנגד כולם, אמר ר' יוחנן בנו של ר' יוסי בן קיסמא עבדו אליעזר היה עמו ולא יותר, אליעז"ר בגימטריא שי"ח, ומי עשה כל המלחמות האלו, הקב"ה שאמר לו שב לימיני ואני עושה לך מלחמות, ואינה מפורשת כאן, ומי פירשה דוד, נאום ה' לאדוני שב לימיני, וכן הוא אומר למשיח והוכן בחסד כסאו וישב עליו באמת באוהל דוד (ישעיה טז ה), אמר הקב"ה הוא ישב ואני אעשה מלחמה, לכך וישב עליו באמת באהל דוד, ומה עליו לעשות, לקרות ולשנות בתורה שנקראת אמת, שנאמר משפטי ה' אמת (תהלים יט י), וכתיב אמת קנה ואל תמכור (משלי כג כג), הוי וישב עליו באמת.

60. מדרש אגדה (בובר) בראשית פרק יט ד"ה [כ] והיא מצער
[כ] והיא מצער. שלא היתה ישיבתה שוה לסדום, שישיבתה של סדום נ"ב שנה, וישיבתה של צער נ"א שנה, שנאמר אמלט נא שמה, ונא בגימטריא אחד וחמשים, לכך נקראת צער והיתה צעירה בישיבתה ובעוונתיה:

61. מדרש אגדה (בובר) בראשית פרק כג ד"ה [א] ויהיו חיי
[א] ויהיו חיי שרה. למה אמר ויהיו חיי שרה, אלא מלמד שלא היה לה לחיות משנולד יצחק אלא [ל"ז שנה] מנין ויהיו בגימטריא. מיכאן כל מי שאין לו בנים אין לו חיות, ולא עוד אלא שהוא חשוב כמת, שנאמר הבה לי בנים וגו' (בראשית ל א)

 
62. מדרש אגדה (בובר) בראשית פרק כח ד"ה [יב] ויחלם והנה
[יב] ויחלם והנה סלם. מכאן אמרו חכמינו ז"ל אין חלום בלא פתרון, סלם זה סיני בגימטריא.

63. מדרש אגדה (בובר) בראשית פרק לב ד"ה [ה] ויצו אותם
עם לבן גרתי. אעפ"י שהייתי דר עם לבן הרשע, קיימתי כל התורה כולה, גרתי בגימטריא תרי"ג מצות:

64. מדרש אגדה (בובר) במדבר פרק ו ד"ה [ה] קדש יהיה
[ה] קדש יהיה. סתם נזירות שלשים יום, יהיה בגימטריא שלשים יום:

65. מדרש אגדה (בובר) במדבר פרק ז ד"ה [יג] וקרבנו קערת
קרבנו קערת כסף אחת. ומה ראו להקריב כך, אמר ר' פינחס בן יאיר נתנאל בן צוער השיא לנשיאים העצה הזו להקריב בו קערת כסף אחת, כנגד אדם הראשון שחשבון אותיותיו של קערת כסף עולה בגימטריא תתק"ל, כנגד שנותיו של אדם הראשון: שלשים ומאה משקלה. שלא העמיד תולדות של קיום העולם עד ק"ל שנה, שנאמר ויחי אדם (מאה ושלשים) [שלשים ומאת] שנה ויולד וגו' (בראשית ה' ג'), לכך נקרא שמו שת, שממנו הושתת העולם, כי הבל וקין נטרדו מן העולם: מזרק אחד כסף. זה נח שזרקו הקב"ה מדור המבול: ד"א "מזרק אחד כסף". עולה חשבונו תק"ך שנה, כנגד שנותיו של נח שהיה בן ת"ק שנה, שנא' ויהי נח בן חמש מאות שנה וגו' (בראשית ה' ל"ב), ואותה השנה אמר לו הקב"ה קץ כל בשר בא לפני (שם ו' י"ג). ואין אנו מוציאין מיום שהתחיל והעמיד תולדות עד המבול אלא מאה שנה, שנאמר ונח בן שש מאות שנה והמבול וגו' (בראשית ז' ו'), ועל שם עשרים שנה שנגזרה גזירת המבול קודם תולדותיו: שבעים שקל. כנגד שבעים אומות שיצאו מבניו: שניהם מלאים. כנגד נח ואשתו שהיו צדיקים:

66. מדרש אגדה (בובר) במדבר פרק טו ד"ה [כ] כן תרימו
שיעור חלה בעל הבית אחד מכ"ד, וכן הנחתום אחד ממ"ח, והיא ניטלת מן העומר שהיא עשירית האיפה, והיא שיעור מ"ג בצים, וסימן לדבר חלה מנין חלה בגימטריא מ"ג:

67. פרקי דרבי אליעזר (היגר) - "חורב" פרק מ ד"ה ירידה ששית שירד
כל המצות שבתורה תרי"א ושתים שדבר הב"ה לפיכך נקראת תורה והתורה מניין תרי"א בגימטריא ושתים שדבר הב"ה, שנ' אחת דבר הב"ה שתים זו שמענו.

 
71. פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרק יב ד"ה א) ויאמר ה'
מנח ועד אברהם עשרה דורות, ולא דבר הקב"ה עם כל הדורות ההם, עד שבא אברהם אבינו ואמר לו לך לך. א"ר ברכיה למה היה אברהם אבינו דומה לצלוחית של פלייטין מוקפת צמיד פתיל ומונחת בקרן זויות, ולא היה ריחה נודף כיון שהיתה מטולטלת היה ריחה נודף, כך אמר לו הקב"ה לאברהם אבינו טלטל עצמך ממקום למקום ושמך מתגדל, לכך נאמר לך לך: ד"א לך לך, רמז רמז לו שבן מאה שנה יוליד בן, מנין לך לך, בגימטריא מאה.

72. פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרק כח ד"ה יז) ויירא ויאמר
אין זה. אלו י"ב שבטים שהיו עולין ברגל בירושלים: וזה שער השמים. שעתידין לחזור לירושלים וכל אחד מהם עומדת שערים על שמם, שנאמר שער ראובן אחד, שער שמעון אחד, שער לוי אחד (יחזקאל מח לא), זה בגימטריא י"ב.

73. פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרק ל ד"ה כד) ושמן זית
כד) ושמן זית הין. הין שנים עשר לוגין, לוג ששה ביצים, תניא ר' יהודה אומר שמן המשחה שעשה משה רבינו במדבר כמה נסים נעשה בו, תחלתו לא היה אלא שנים עשר לוג, כמה יורה בולעת, כמה עיקרים בולעים, כמה האור שורף, ובו נמשח המשכן וכל כליו ואהרן ובניו כל שבעת ימי המלואים, ובו נמשחו כהנים גדולים, ומלכים באפרסמא דכיא: שהרי כהן גדול בן כהן גדול טעון משיחה, ואין מלך בן מלך טעון משיחה, חוץ ממקום שיש שם מחלוקת, כגון שמשחו את שלמה מפני מחלוקת אדוניה, ואת יהואש מפני עתליה, ואת יהואחז מפני יהויקים, וכולו קיים לעתיד לבא, שנא' שמן משחת קדש [יהיה] זה לי לדורותיכם (פסוק לא) זה בגימטריא תריסר, תריסר לוג הוון:

74. פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) במדבר פרשת נשא דף צ עמוד א ד"ה כל ימי נדר
כל ימי נדר נזרו. הרי הכתוב מוציאו מכלל יין ובא לו ללמד על התגלחת. כל ימי נדר נזרו. נדרו תלוי בנזירתו. ולא נזירתו תלוי בנדרו. כלומר שאפילו לא נדר אלא יום אחד או שעה אחת סופר שלשים יום שנאמר קדוש יהיה. יהי"ה בגימטריא שלשים הוי.