1. תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ח עמוד א
רב נחמן בר יצחק אמר: לעת מצא - זו מיתה, שנאמר (תהלים ס"ח) למות תוצאות. תניא נמי הכי: תשע מאות ושלשה מיני מיתה נבראו בעולם, שנאמר: למות תוצאות - תוצאות בגימטריא הכי הוו.
2. תלמוד בבלי מסכת שבת דף י עמוד ב
ואמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: לעולם יחזר אדם וישב בעיר שישיבתה קרובה. שמתוך שישיבתה קרובה עונותיה מועטין. שנאמר (בראשית יט) הנה נא העיר הזאת קרובה לנוס שמה והיא מצער. מאי קרובה? אילימא קרובה דמיקרבא וזוטא - והא קא חזו לה! אלא: מתוך שישיבתה קרובה - עונותיה מוצערין. אמר רבי אבין: מאי קרא? - דכתיב (בראשית יט) אמלטה נא שמה, נ"א בגימטריא חמשין וחד הוי, ושל סדום חמישים ושתים ושלותה עשרים ושש, דכתיב (בראשית יד) שתים עשרה שנה עבדו את כדרלעמר ושלש עשרה שנה מרדו ובארבע עשרה שנה וגו'.
3. תלמוד בבלי מסכת שבת דף קמה עמוד ב
מפני מה עופות שבבבל שמנים? - מפני שלא גלו, שנאמר (ירמיהו מח) שאנן מואב מנעוריו ושקט הוא אל שמריו ובגולה לא הלך. והכא מנלן דגלו - דתניא, רבי יהודה אומר: חמשים ושתים שנה לא עבר איש ביהודה, שנאמר (ירמיהו ט) על ההרים אשא בכי ונהי וגו' מעוף השמים ועד בהמה נדדו הלכו. בהמ"ה בגימטריא חמשין ותרתין הוו.
4. תלמוד בבלי מסכת שבת דף קמט עמוד ב
ואמר רב יהודה אמר רב: בשעה שביקש אותו רשע לעשות לאותו צדיק כך, נמשכה ערלתו שלש מאות אמה, והיתה מחזרת על כל המסיבה כולה, שנאמר שבעת קלון מכבוד שתה גם אתה והערל. ערל בגימטריא שלש מאות הוי.
5. תלמוד בבלי מסכת יומא דף כ עמוד א
שטן ביומא דכיפורי לית ליה רשותא לאסטוני. ממאי? - אמר רמי בר חמא: השטן - בגמטריא תלת מאה ושיתין וארבעה הוי, תלת מאה ושיתין וארבעה יומי - אית ליה רשותא לאסטוני, ביומא דכיפורי - לית ליה רשותא לאסטוני.
6. תלמוד בבלי מסכת יומא דף נד עמוד א
והתניא, רבי יהודה אומר: חמשים ושתים שנה לא עבר איש ביהודה, שנאמר (ירמיהו ט) על ההרים אשא בכי ונהי ועל נאות מדבר קינה כי נצתו מבלי איש עבר ולא שמעו קול מקנה מעוף השמים ועד בהמה נדדו הלכו. בהמה בגימטריא חמשין ושתים הוו.
7. תלמוד בבלי מסכת יומא דף עו עמוד א
אמר אביי: שמע מינה - כסא דדוד לעלמא דאתי מאתן ועשרין וחד לוגא מחזיק, שנאמר כוסי רויה - רויה בגימטריא הכי הוי.
8. תלמוד בבלי מסכת סוכה דף כח עמוד א
תנו רבנן: שמונים תלמידים היו לו להלל הזקן, שלשים מהם ראוים שתשרה עליהם שכינה כמשה רבינו, ושלשים מהן ראוים שתעמוד להם חמה כיהושע בן נון, עשרים בינונים. גדול שבכולן - יונתן בן עוזיאל, קטן שבכולן - רבן יוחנן בן זכאי. אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי שלא הניח מקרא ומשנה, תלמוד, הלכות ואגדות, דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים, קלים וחמורים וגזרות שוות, תקופות וגימטריאות, שיחת מלאכי השרת ושיחת שדים ושיחת דקלים, משלות כובסין, משלות שועלים, דבר גדול ודבר קטן. דבר גדול - מעשה מרכבה, דבר קטן - הויות דאביי ורבא. לקיים מה שנאמר (משלי ח) להנחיל אהבי יש ואצרתיהם אמלא. וכי מאחר שקטן שבכולן כך, גדול שבכולן - על אחת כמה וכמה.
9. תלמוד בבלי מסכת סוכה דף מה עמוד ב
אמר אביי: לא פחות עלמא מתלתין ושיתא צדיקי דמקבלי אפי שכינה בכל יום, שנאמר (ישעיהו ל) אשרי כל חוכי לו - ל"ו בגימטריא תלתין ושיתא הוו!
10. תלמוד בבלי מסכת תענית דף יז עמוד א ובמועד קטן דף יט עמוד ב , ובנזיר דף ה עמוד א
אמר רב מתנה: סתם נזירות שלשים יום. - מנלן? אמר קרא יהיה - בגימטריא תלתין הוי.
11. תלמוד בבלי מסכת מגילה דף טו עמוד ב
ויספר להם המן את כבוד עשרו ורב בניו, וכמה רב בניו? - אמר רב: שלשים, עשרה מתו, ועשרה נתלו, ועשרה מחזרין על הפתחים, ורבנן אמרי: אותן שמחזרין על הפתחים שבעים הויא, דכתיב (שמואל א' ב') שבעים בלחם נשכרו, אל תקרי שבעים אלא שבעים. ורמי בר אבא אמר: כולן מאתים ושמונה הוו, שנאמר ורוב בניו, ורוב בגימטריא מאתן וארביסר הוו!
12. תלמוד בבלי מסכת מועד קטן דף יז עמוד א (*2)
מאי שמתא? אמר רב: שם מיתה, ושמואל אמר: שממה יהיה, ומהניא ביה כי טיחיא בתנורא. ופליגא דריש לקיש. דאמר ריש לקיש: כשם שנכנסת במאתים וארבעים ושמונה איברים כך כשהיא יוצאה - יוצאה ממאתים וארבעים ושמונה איברים. כשהיא נכנסת - דכתיב (יהושע ו') והיתה העיר חרם, חרם בגימטריא מאתים וארבעים ושמונה הוו. כשהיא יוצאה - דכתיב (חבקוק ג') ברגז רחם תזכור רחם בגימטריא הכי הוו.
14. תלמוד בבלי מסכת מועד קטן דף כח עמוד א
תנו רבנן: מת פתאום - זו היא מיתה חטופה, חלה יום אחד ומת - זו היא מיתה דחופה. רבי חנניא בן גמליאל אומר: זו היא מיתת מגפה, שנאמר (יחזקאל כ"ד) בן אדם הנני לקח ממך את מחמד עיניך במגפה וכתיב (שם) ואדבר אל העם בבקר ותמת אשתי בערב. שני ימים ומת - זו היא מיתה דחויה, שלשה - גערה, ארבעה - נזיפה, חמשה - זו היא מיתת כל אדם. אמר רבי חנין: מאי קרא? - (דברים ל"א) הן קרבו ימיך למות, הן - חד, קרבו - תרי, ימיך - תרי, הא חמשה. הן חד - שכן בלשון יוני קורין לאחת הן. מת בחמשים שנה - זו היא מיתת כרת, חמשים ושתים שנה - זו היא מיתתו של שמואל הרמתי, ששים - זו היא מיתה בידי שמים. אמר מר זוטרא: מאי קרא - דכתיב (איוב ה') תבוא בכלח אלי - קבר, בכלח בגימטריא שיתין הוו. שבעים - שיבה, שמונים - גבורות, דכתיב +תהלים צ'+ ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורת שמונים שנה. אמר רבה: מחמשים ועד ששים שנה - זו היא מיתת כרת. והאי דלא חשיב להו - משום כבודו של שמואל הרמתי.
16. תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף צב עמוד ב
וברך את לחמך ואת מימיך - זו פת במלח וקיתון של מים, מכאן ואילך והסירותי מחלה מקרבך, ותניא: מחלה - זו מרה, ולמה נקרא שמה מחלה? ששמונים ושלשה חלאין יש בה, מחלה בגימטריא הכי הוו, וכולן פת במלח שחרית וקיתון של מים מבטלן.
17. תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף קלד עמוד א
תנו רבנן: שמונים תלמידים היו לו להלל הזקן, שלשים מהן ראוים שתשרה עליהן שכינה כמשה רבינו, שלשים מהן ראוים שתעמוד להן חמה כיהושע בן נון, עשרים בינוניים. גדול שבכולן יונתן בן עוזיאל, קטן שבכולן רבן יוחנן בן זכאי. אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי, שלא הניח מקרא ומשנה, גמרא, הלכות ואגדות, דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים, וקלין וחמורין, וגזרות שוות, ותקופות, וגמטריאות, ומשלות כובסים ומשלות שועלים, שיחת שדים ושיחת דקלים, ושיחת מלאכי השרת, ודבר גדול ודבר קטן, דבר גדול - מעשה מרכבה, ודבר קטן - הויות דאביי ורבא, לקיים מה שנאמר: +משלי ח'+ להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא. וכי מאחר דקטן שבכולם כן, גדול שבכולם על אחת כמה וכמה.
20. תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף צז עמוד ב
אמר אביי: לא פחות עלמא מתלתין ושיתא צדיקי דמקבלי אפי שכינה בכל דרא, שנאמר אשרי כל חוכי לו - לו בגימטריא תלתין ושיתא הוו. איני? והאמר רבא: דרא דקמי קודשא בריך הוא תמני סרי אלפי פרסא הואי, שנאמר (יחזקאל מ"ח) סביב שמנה עשר אלף! לא קשיא, הא דמסתכלי באיספקלריא המאירה, הא דמסתכלי באיספקלריא שאינה מאירה. - ומי נפישי כולי האי? והאמר חזקיה אמר רבי ירמיה משום רבי שמעון בן יוחי: ראיתי בני עלייה והן מועטין, אם אלף הם - אני ובני מהם, אם מאה הם - אני ובני מהם, אם שנים הם - אני ובני הם! - לא קשיא; הא דעיילי בבר, הא דעיילי בלא בר.
21. תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף ק עמוד א
כי אתא רב דימי אמר: עתיד הקדוש ברוך הוא ליתן לכל צדיק וצדיק מלא עומסו, שנאמר (תהלים ס"ח) ברוך ה' יום יום יעמס - לנו האל ישועתנו סלה. אמר ליה אביי: וכי אפשר לומר כן? והלא כבר נאמר (ישעיהו מ') מי מדד בשעלו מים ושמים בזרת תכן! - אמר: מאי טעמא לא שכיחת באגדתא? דאמרי במערבא משמיה דרבא בר מרי: עתיד הקדוש ברוך הוא ליתן לכל צדיק וצדיק שלש מאות ועשרה עולמות, שנאמר (משלי ח') להנחיל אהבי יש ואצרתיהם אמלא - יש בגימטריא תלת מאה ועשרה הוי.
22. תלמוד בבלי מסכת מכות דף כג עמוד ב
דרש רבי שמלאי: שש מאות ושלש עשרה מצות נאמרו לו למשה, שלש מאות וששים וחמש לאוין כמנין ימות החמה, ומאתים וארבעים ושמונה עשה כנגד איבריו של אדם. אמר רב המנונא: מאי קרא? (דברים ל"ג) תורה צוה לנו משה מורשה, תורה בגימטריא שית מאה וחד סרי הוי.
23. תלמוד בבלי מסכת הוריות דף יא עמוד ב
אמר לו רבי יהודה: וכי נס אחד נעשה בשמן המשחה? והלא תחלתו שנים עשר לוגין, וממנו היה נמשח משכן וכליו אהרן ובניו כל שבעת ימי המלואים, וכולו קיים לעתיד לבוא, שנאמר: (שמות ל) שמן משחת קדש יהיה זה לי לדורותיכם. תניא אידך: (ויקרא ח) ויקח משה את שמן המשחה וימשח [את] המשכן [ואת] כל אשר בו - רבי יהודה אומר: שמן המשחה שעשה משה במדבר, כמה נסים נעשו בו מתחלה ועד סוף, תחלתו לא היה אלא שנים עשר לוגין, ראה כמה יורה בולעת וכמה עקרים בולעים וכמה האור שורף, ובו נמשח משכן וכליו ואהרן ובניו כל שבעת ימי המלואים, ובו נמשחו כהנים גדולים ומלכים, ואפילו כהן גדול בן כהן גדול טעון משיחה, ואין מושחים מלך בן מלך; ואם תאמר: מפני מה משחו את שלמה? מפני מחלוקתו של אדוניה, ואת יואש - מפני עתליה, ואת יהואחז - מפני יהויקים, שהיה גדול ממנו שתי שנים; ואותו שמן קיים לעתיד לבוא, שנאמר: שמן משחת קדש יהיה זה לי לדורותיכם, זה - בגימטריא שנים עשר לוגין הוו.
24. תלמוד בבלי מסכת מנחות דף פט עמוד א
הין תריסר לוגי הויין, דכתיב: (שמות ל') שמן זית הין, וכתיב: (שמות ל') שמן משחת קדש יהיה זה לי לדורותיכם, זה בגימטריא תריסר הויין.
25. תלמוד בבלי מסכת כריתות דף ה עמוד ב
ת"ר: שמן המשחה שעשה משה במדבר משלקו העיקרין, דברי ר' יהודה; א"ל רבי יוסי: והלא לסוך העיקרין אינו סיפק! כיצד עושה? הביאו העיקרין ושלקום במים, והציף עליהן שמן המשחה וקלט את הריח וקיפחו; אמר לו ר' יהודה: וכי נס אחד נעשה בשמן המשחה? והלא נסים הרבה נעשו בו מתחלתו ועד סופו, תחלתו לא היה אלא י"ב לוג, ובו נמשח המשכן וכליו ואהרן ובניו כל שבעת ימי המלואים, ובו נמשחו כהנים גדולים ומלכים, וכולו קיים לעתיד לבא, שנאמר: (שמות ל') שמן משחת קדש יהיה זה לי לדורותיכם, זה בגימטריא י"ב לוגין הויין.
26. תלמוד בבלי מסכת נדה דף לח עמוד ב
אמר שמואל: אין אשה מתעברת ויולדת אלא למאתים ושבעים ואחד יום, או למאתים ושבעים ושנים יום, או למאתים ושבעים ושלשה! הוא דאמר כחסידים הראשונים, דתניא: חסידים הראשונים לא היו משמשין מטותיהן אלא ברביעי בשבת, שלא יבואו נשותיהן לידי חלול שבת. ברביעי ותו לא? אימא: מרביעי ואילך. אמר מר זוטרא: מאי טעמייהו דחסידים הראשונים - דכתיב (רות ד') ויתן ה' לה הריון, הריון בגימטריא מאתן ושבעים וחד הוו.
