ראשי  רגילות  מבצעים  הרשמה  צור קשר
   
שלום אורח,להרשמה לחץ כאן סל קניות תיק לקוח
חיפוש




   שירים בזמן הזה
   הועד לנגינה יהודית
   שיטות הראשונים

  בעניין פאה נכרית

  בעניין מכונת גילוח
שערי תשובה לרבינו יונה שער ראשון: באור התשובה ועיקריה

שערי תשובה לרבינו יונה

שער ראשון:

►►Prev הקודם

  אות ד  

Next הבא◄◄

פתח קישור ◄◄ יב יג 

 

  באור התשובה ועיקריה

ד. וְעוֹד, הִתְבּוֹנֵן בְּרָעַת הַמִּתְאַחֵר מִן הַתְּשׁוּבָה כִּי רַבָּה הִיא, כִּי לוּלֵא הִתְמַהְמֵהַּ, כִּי עַתָּה שָׁב נֶאֱנָח בִּמְרִירוּת לֵב, בְּרָגְזָה וּבִדְאָגָה,  וְדָלְפָה עֵינוֹ מִתּוּגָה, כִּי יִפְגְּשֵׁהוּ יִצְרוֹ שֵׁנִית וְיִזְדַּמֵּן הַחֵטְא לְיָדוֹ, יִכְבּוֹשׁ אֶת יִצְרוֹ, וְיִזְכּוֹר אֲשֶׁר עָבַר עָלָיו כּוֹס הַמְּרִירוּת וְלֹא יוֹסִיף לִשְׁתּוֹתוֹ עוֹד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים ד, ה) רִגְזוּ וְאַל תֶחֱטָאוּ. בֵּאוּרוֹ, רִגְזוּ וְהִצְטַעֲרוּ עַל אֲשֶׁר חֲטָאתֶם וְאַל תֶּחֶטְאוּ עוֹד, כִּי הִזְכִּיר חֶטְאָם לְמַעְלָה בְּאָמְרוֹ (שם שם, ד) תְּבַקְשׁוּ כָזָב סֶלָה. וְיָעִיד עַל זֶה הַפֵּרוּשׁ אָמְרוֹ, רִגְזוּ, מִלְּשׁוֹן (בראשית מה, כד) אַל תִּרְגְּזוּ בַּדָּרֶךְ, (חבקוק ג, טז) וְתַחְתַּי אֶרְגָּז, וְעִנְיָנָם הַצַּעַר עַל הַדָּבָר שֶׁעָבַר וְעַל הַהֹוֶה, וְלֹא אָמַר יְראוּ אוֹ גּוּרוּ.  וְכַאֲשֶׁר יְאַחֵר לָשׁוּב, בְּבֹא הַחֵטְא לְיָדוֹ, יִפּוֹל בְּמוֹקְשׁוֹ כִּנְפוֹל בַּתְּחִלָּה, וְיִגְדַּל עֲוֹנוֹ הָאַחֲרוֹן מְאֹד, וְתַעֲלֶה רָעָתוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם, כִּי מֵרֵאשִׁית לֹא חָשַׁב כִּי פִתְאוֹם יָבוֹא הַיֵּצֶר הַשּׁוֹדֵד עָלָיו. אַךְ אַחֲרֵי אֲשֶׁר רָאָה דַּלּוּת כֹּחוֹ וַאֲשֶׁר גָּבְרָה יַד יִצְרוֹ עָלָיו וְכִי עָצוּם הוּא מִמֶּנּוּ, הָיָה עָלָיו לִרְאוֹת כִּי פָרוּעַ הוּא, וְלָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשׁוֹ לְהוֹסִיף בָּהּ יִרְאַת הַשֵּׁם וּלְהַפִּיל פַּחְדּוֹ עָלֶיהָ, וּלְהַצִּילָהּ מִמַּאֲרַב יִצְרוֹ, וּלְהִשְׁתַּמֵּר מֵעֲוֹנוֹ. וְאָמַר שְׁלֹמֹה עָלָיו הַשָּׁלוֹם (משלי כו, יא) כְּכֶלֶב שָׁב עַל קֵאוֹ כְּסִיל שׁוֹנֶה בְּאִוַּלְתּוֹ. בֵּאוּרוֹ, כִּי הַכֶּלֶב אוֹכֵל דְּבָרִים נִמְאָסִים, וְכַאֲשֶׁר יְקִיאֵם נִמְאָסִים יוֹתֵר וְהוּא שָׁב עֲלֵיהֶם לְאָכְלָם, כֵּן עִנְיַן הַכְּסִיל, כִּי יַעֲשֶׂה מַעֲשֶׂה מְגֻנֶּה, וְכַאֲשֶׁר יִשְׁנֶה בוֹ, מְגֻנֶּה יוֹתֵר, כַּאֲשֶׁר בֵּאַרְנוּ:

 

ועוד התבונן – המתן מעט ונסה להבין בשכלך. ברעת המתאחר מן התשובה כי – חוץ ממה שלמדנו באות הקודמת שנענש משום שמראה בזה שמזלזל בעונש ובמעניש, עוד רעתו רבה היא, - מסיבה אחרת. כי לולא התמהמה – אם לא היה מתעכב מלעשות תשובה. כי עתה – אם היה שב בתשובה כראוי. שב – חוזר להיות איש - אשר נאנח - ענין הוצאת הנשימה, ונעשה כן מחמת כאב הלב כחרטה (העיקר הראשון) אחר מחשבה על אשר נעשה. במרירות לב – יגון (העיקר השלישי), מרה שחורה. ברגזה – בחרדה, וגורמת לרעד וזעזוע, כמו (בראשית מה כד) "אַל תִּרְגְּזוּ בַּדָּרֶךְ" וכמו (יואל ב י) "לְפָנָיו רָגְזָה אֶרֶץ" ובדאגה – (העיקר החמישי) פחד מהעתיד ודלפה עינו – זלגו עיניו דמעות. (העיקר הרביעי) מתוגה – מעצבות. כי – אם וכאשר אחר ששב בתשובה. יפגשהו יצרו – תאוות ליבו לילך ולחטוא. שנית, ויזדמן החטא לידו, - כלומר או אם יזדמן למקום החטא, ובשעת נסיון אין האדם חושב על עונש החטא ולא על גדולת הבורא, עכ"פ. יכבוש את יצרו – בזכות התשובה שעשה פעם קודמת, כי גם בשעת נסיון אדם ירא מצער גופו ולכן כשאדם עובר עבירה אומר: שלא יראני אדם. ויזכור – לפני שיעשה שוב את החטא. אשר עברה עליו – בפעם הקודמת, אחרי עשותו את החטא. כוס המרירות – הצער שעבר עליו. ולא יוסיף לשתותו עוד, - שיבין שלא משתלם לו לחטוא שוב. הן מחמת הצער שיבוא עליו והן מחמת שיהיה ללעג בפני עצמו שאתמול הצטער ובכה על החטא והיום חוזר עליו. כמו שנאמר (תהלים ד, ה): "רגזו – תצטערו על החטא בכדי שעל ידי כך. ואל תחטאו" - באורו: רגזו והצטערו על אשר חטאתם ואל תחטאו עוד! כי הזכיר חטאם למעלה (פסוק ג) באמרו: "תבקשו כזב סלה". כך אמר דוד המלך: (תהלים ד) בְּנֵי אִישׁ (בני אברהם יצחק ויעקב הקרוים איש) עַד מֶה כְבוֹדִי (נפשי) לִכְלִמָּה (עד מתי אתם מבזים אותי, לא קוראים לי בשמי כמו: "הראיתם את בן ישי", וכי אין לי שם?) תֶּאֱהָבוּן רִיק (ריקנות) תְּבַקְשׁוּ כָזָב (תרדפו למצוא כזבים כגון בעלי לשון הרע שמלשינים עלי לשאול המלך ולי היו מראים שלום) סֶלָה: רִגְזוּ (חרדו מלפני הקב"ה) וְאַל תֶּחֱטָאוּ, אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם (השיבו על לבבכם שהזהיר הקב"ה על כך) עַל מִשְׁכַּבְכֶם (כי האדם על משכבו ימצא לבו יותר פנוי מעסקי העולם ואז תהיה כוונתו זַכָּה) וְדֹמּוּ סֶלָה: ויעיד על זה הפירוש אמרו "רגזו" מלשון: "אל תרגזו בדרך" – שיוסף אמר לאחיו: אל תגיעו לידי כעס ועיצבון בדרככם לאבא, וכן יש ללמוד מהפסוק: "וְתַחְתַּי - הנביא חבקוק התנבא על הצרה שיהיו בה ישראל בעת ההיא ביום בא גוג לארץ ישראל וע"ז אמר: במקומי (ארץ ישראל) אֶרְגָּז –אצטער צער גדול, על אֲשֶׁר אָנוּחַ - אשר הייתי חושב שאנוח בארצי אחר ששבתי מהגלות לארצי. לְיוֹם צָרָה - והנה נהפכה מנוחתי ליום צרה, ויום צרה הוא היום שחשב גוג לעלות לעם ירושלם וישראל, ויביא עימו גדודי העמים. לַעֲלוֹת לְעַם יְגוּדֶנּוּ" - לעלות אל העם אשר יבא גדודים הרבה, כאלו השיבה לא"י תהיה אל גדודי גוג להיות נרדף מהם (חבקוק ג, טז) וענינם – של הפסוקים הנזכרים, (דוד יוסף וחבקוק) הוא עניין. הצער על הדבר שעבר ועל ההווה, - וגם לכןאמר דוד "רגזו" שעניינו צער. ולא אמר "יראו" או "גורו". – שעניינו מורא ופחד. וכאשר יאחר לשוב – מהחטא הראשון. בבא החטא – פעם נוספת, כי החוטא פעם א' אע"פ שלא נעשה לו כהתר עכ"פ הוא יותר מועד להכשל באותו החטא משאר בני אדם, כיון שעבירה גוררת עבירה. לידו, יפול – גם עתה. במוקשו – במלכודת החטא. כנפול – כפי שנפל בתחלה – בחטא הראשון. ויגדל עוונו האחרון – מהעוון הראשון. מאד, ותעלה רעתו לפני השם, - אמנם חטא ראשון לא עולה לפני ה', ו"הטעם הראשון" שהעוון האחרון גדול יותר מהעוון הראשון הוא: כי מראשית – בעשותו עוון בפעם הראשונה. לא חשב – לא מחשיב ה' עוון ראשון כדכתיב "וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע" שהקב"ה סולח לאדם על פשע ראשון אף קודם שיבקש מחילה, ומעבירו לגמרי (ריקאנטי שמות לד ו) והרי הוא כקודם שיחטא ואינה עולה לפני ה', אמנם עוון שני ושלישי שנעשה לו כהתר שהוא עצמו מרידה נגד תורת ה' לחשוב את האסור להיתר, אין ה' מעבירו אף אם עשה תשובה, אלא עולה אליו ומקטרג, אמנם אם עשה תשובה נמחל לו כדכתיב (איוב לג כט) "הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר" שמקבל תשובתו אף בפעם שנית ושלישית, אמנם העוון והקטרוג אינו נמחק (ראש השנה יז א) ונשאר למעלה והקב"ה מפרנסו וע"ז כתוב "נֹשֵׂא עָוֹן" שהרי לא יעשה האדם עון שלא יברא משחית, כדתנן (אבות פ"ד, י"ג): "העובר עבירה אחת קונה לו קטיגור אחד"; והרי אותו קטיגור עומד לפני הקב"ה ואומר פלוני עשאני; ואין בריה מתקיימת בעולם אלא בשפעו של הקב"ה, והרי המשחית הזה עומד לפניו, ובמה מתקיים? הדין נותן שיאמר הקב"ה: "איני זן משחיתו, ילך אצל מי שעשאו ויתפרנס ממנו", והיה המשחית יורד מיד ונוטל נשמתו, או כורתו, או נענש עליו כפי עונשו עד שיתבטל המשחית ההוא. ואין הקב"ה עושה כן, אלא נושא וסובל העון, וכמו שהוא זן העולם כולו, זן ומפרנס המשחית הזה, (תומר דבורה פ"א) ועל עוון רביעי והלאה אף שעשה תשובה אין מוחלין לו כדכתיב "כה אמר ה' על שלשה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו" (יומא פו ע"ב) כלומר לא אשיבנו ע"י תשובה בלבד (חוץ ממצות עשה שאפילו בפעם רביעית אינו זז משם עד שמוחלין לו) , ולכן אם עבר על לא תעשה ועשה תשובה, תשובה תולה, ויום הכפורים מכפר, ואם עבר על כריתות ומיתות בית דין ועשה תשובה, תשובה ויום הכפורים תולין, ויסורין ממרקין, אבל מי שיש חילול השם בידו - אין לו כח בתשובה לתלות, ולא ביום הכפורים לכפר, ולא ביסורין למרק. אלא כולן תולין, ומיתה ממרקת. (יומא דף פו א, השגות הראב"ד הלכות תשובה פ"ג ה"ה) וי"א (רא"ש מסכת יומא פרק ח) שאף בעוון שני ושלישי צריך יסורים וכו' אלא עוון רביעי והלאה יותר חמור שאם העוון הוא מצות עשה אין מוחלין מיד כשעשה תשובה אלא תשובה תולה ויום הכפורים מכפר כדין חייבי לאוין. וכן אם היא מצות לא תעשה מיתה ויום הכפורים תולין ויסורין ממרקין כי פתאום יבוא היצר השודד עליו – ואפילו מזיד חשיב כאנוס ולכן ה' מעביר עוונו ממנו, ואין רעתו עולה לפני ה'. אך אחרי אשר ראה - החוטא דלות כחו – כמה חלש אופי הוא וכמה קל היה לו ליפול ואשר גברה יד יצרו עליו – כמה חזקה היא תאות ליבו וכי עצום הוא – היצה"ר ממנו, היה עליו לראות כי פרוע - מלשון גלוי. הוא - שנתגלה שאין בכוחו לעמוד מול יוצרו. ולשית - ולשים עצות בנפשו – איך להתמודד עם תאוותו ומה לעשות שזה לא יקרה שוב. להוסיף בה יראת ה' – ע"י קריאת ספרי מוסר והתבוננות בגדולת ה'. ולהפיל פחדו עליה – על נפשו. ולהצילה ממארב יצרו – לא להגיע למצב מלחמה ולהשתמר מעונו. – ומשלא עשה כן מוכרח הוא שיפול שוב, ונחשב שהביא עצמו לזה מעצמו בלי תאוה ולכן חשיב כמורד בה' להכעיסו וזהו העוון העיקרי. ואמר שלמה עליו השלום (משלי כו, יא): "ככלב שב – שחוזר. על קאו – כך החוטא פעם שניה נחשב כסיל - טיפש שונה - חוזר באולתו – דברי שטות שבאים מחסרון הדעת." - ביאורו, כי הכלב אוכל דברים נמאסים, וכאשר יקיאם נמאסים יותר והוא שב עליהם לאכלם, כן ענין הכסיל, כי יעשה מעשה מגונה וכאשר ישנה בו מגונה יותר, - אחרי אשר ראה דלות כוחו ואשר גבר יד יצרו עליו, לא רק שלא שם עצות בנפשו להוסיף בה יראה על יראתו ולהשתמר מהעוון אלא שנעשה פרוע יותר.   כאשר בארנו.

תשובות מוסתר
פתילות עבודת יד ומכונה
אאאא
שערי תשובה
גמרות עוז והדר רגיל
גמרות עוז והדר מורחב
PDF.
שאלות ותשובות מפוסקי זמנינו
תלמוד מוסתר
תשובות לגולשים באתר

הסכם שימוש
שאלות נפוצות



האתר הוקם ומתוחזק ע"י לוגייט טכנולוגיות
אחסון אתרים    חנות וירטואלית