שערי תשובה לרבינו יונה
שער ראשון:
באור התשובה ועיקריה
פתח קישור ◄◄ נא נב נג
עתה נבאר עיקרי התשובה
יח. העיקר החמישי הדאגה. (המשך)
ודבר שלמה עליו השלום על דבר התשובה, ופרט בו הענין הזה, ופתח פתח דבריו ואמר (משלי כח, יב): בעלוץ צדיקים רבה תפארת ובקום רשעים יחופש אדם
פרוש: הצדיקים מפארים ומכבדים בני אדם על כל מעלה טובה הנמצאת בהם, ורשעים מחפשים מומי בני אדם ושגיאותם להשפילם, ואף על פי שכבר הזניחו המעשים ההם וחזרו בתשובה.
אחר כך אמר (שם פסוק יג): מכסה פשעיו לא יצליח ומודה ועוזב ירוחם, כי אף על פי שאין לבעל תשובה לגלות עונותיו לבני אדם, כמו שיש להבין ממה שאמר "ובקום רשעים יחופש אדם", אבל חייב להתודות עליהם, כענין שנאמר (תהלים לב, ה): חטאתי אודיעך ועוני לא כסיתי, ונאמר (ירמיה ב, לה): הנני נשפט אותך על אמרך לא חטאתי
וחכמי ישראל זכרונם לברכה פרשו (יומא פו ב): פעמים שהמכסה פשעיו לא יצליח, כמו בעבירות שבין אדם לחברו, כי אין לו כפרה עד אשר ישיב הגזלה והחמס והעושק, ועד אשר יבקש מחילה מאשר הציק לו, או הלבין פניו, או ספר עליו לשון הרע
או בעבירות שבין אדם למקום שנתפרסמו לבני אדם כי העושה עבירות בפרהסיא מחלל את השם וחייב להתאונן ולהתאבל עליהם לפני בני אדם לקדש את השם. וזהו שכתוב (ירמיה לא, יח): כי אחרי שובי נחמתי ואחרי הודעי ספקתי על ירך, ענין "נחמתי" החרטה והצער, כי עיקר התשובה במרירות הלב כאשר בארנו
"ואחרי הודעי ספקתי על ירך" - אחרי שנודעתי לבני אדם והתפרסמו עונותי התאבלתי במעשים נראים לבני אדם, כמו: ספוק אל ירך (יחזקאל כא, יז), ונאמר (איוב לג, כז): ישור על אנשים ויאמר חטאתי וישר העויתי.
