שערי תשובה לרבינו יונה
שער ראשון:
באור התשובה ועיקריה
פתח קישור ◄◄ סט ע עא עב עג עד
עתה נבאר עיקרי התשובה
לא. העיקר התשיעי שבירת התאוה הגשמית. (המשך)
והנה התאוה הנתונה בלב אדם שורש כל הפעולות. לכן אם יתקן התאוות, תחת אשר כל האיברים ישרתום ימשכם אחרי השכל, וילוו עליו וישרתוהו, יכשרו כל הפעלים, שנאמר (משלי כא, ח): וזך ישר פעלו. [ונראה לי שמפרש הפסוק "וזך", רוצה לומר, שהוא זך מן התאוות; "ישר פעלו" - כל מעשיו בחזקת מתוקנים וישרים, והוא דבר הלמד מענינו שכתוב אחריו ההפך (שם פסוק י): נפש רשע אותה רע לא יחון בעיניו רעהו.]
ונאמר (שם יג, יט): תאוה נהיה תערב לנפש ותועבת כסילים סור מרע - "נהיה" כמו נשברה, מלשון (דניאל ח, כז): נהייתי ונחליתי.
אמר, כי כאשר ישבר אדם תאותו גם בדברים המותרים, בזה תצליח הנפש, והמדה הזאת תערב לה, כי ירים השכל ידו וגבר. ותועבת כסילים סור מרע - הכסילים אשר אינם שוברים תאותם ורודפים תמיד תענוגות בני אדם, כי תפגע תאותם בדרך חטא וכל דבר רע, לא יסורו ממנו, ונקראו כסילים על רדיפת התענוגים, כמו שנאמר (משלי כא, כ): וכסיל אדם יבלענו, ונאמר (ישעיה ה, יא - יב): הוי משכימי בבקר שכר ירדופו וגו' והיה כנור ונבל וגו' ואת פעל ה' לא יביטו. ונאמר (משלי יג, כה): ובטן רשעים תחסר, ונאמר (מלאכי ב. ג): וזריתי פרש על פניכם פרש חגיכם, ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (שבת קנא ב): אלו בני אדם שכל ימיהם כחגים.
ונאמר (משלי יח, א): לתאוה יבקש נפרד בכל תושיה יתגלע, פירוש: מי שמבקש ללכת אחר תאותו ורצונו, נפרד מכל חבר ועמית, כי ירחקו ממנו אוהב ורע, כי תאות בני אדם ומדותם חלוקות, אין רצונו של זה כרצונו של זה, אכן אם ילך בדרך השכל, אז יתחברו לו החברים, ויהיו אוהביו רבים. ואמרו במוסר: מי שהוא רוצה את מדותיו רבו הקופצים עליו.
ויש לפרש על הענין הזה בעצמו: "לתאוה יבקש נפרד" - איש נפרד מכל אח וחבר לתאוה הוא מבקש, ובעבור שמבקש ללכת אחר רצונו, למען זאת מרעהו רחקו ממנו, כענין: ודל מרעהו יפרד (משלי יט, ד). "בכל תושיה יתגלע" - ההולך אחר תאותו לא בדבר אחד יחטא בלבד, אך בכל אזהרות שבתורה יתגלע כי יעבור על כולנה, לשון (שם כ, ג): וכל אויל יתגלע.
