שערי תשובה לרבינו יונה
שער ראשון:
באור התשובה ועיקריה
פתח קישור ◄◄ עה עו עז
עתה נבאר עיקרי התשובה
לד. העיקר התשיעי שבירת התאוה הגשמית. (המשך)
וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שָׁלשׁ מִדּוֹת הַלָּלוּ, הוּא מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, עַיִן טוֹבָה, וְרוּחַ נְמוּכָה, וְנֶפֶשׁ שְׁפָלָה. עִנְיַן נֶפֶשׁ שְׁפָלָה, שֶׁאֵינוֹ הוֹלֵךְ אַחַר הַתַּאֲוָה הַגַּשְׁמִית גַּם בִּדְבָרִים הַמֻּתָּרִים, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁאָמַר אַבְרָהָם (בראשית יב, יא) הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה אָתְּ, כִּי לא נִסְתַּכֵּל בָּהּ עַד הַיּוֹם הַהוּא לְהִתְבּוֹנֵן עַל תְּכוּנַת יָפְיָהּ. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ירו' סנהד' פ"ב ה"ג) בְּמַה שֶּׁכָּתוּב (ש"ב כ, ג) וַתִּהְיֶינָה צְרֻרוֹת עַד יוֹם מֻתָן אַלְמְנוּת חַיּוּת, בְּכָל יוֹם הָיָה דָוִד מְצַוֶּה לְהֵיטִיב אֶת ראשָׁן וְנוֹתֵן תַּמְרוּקִים לְקַשְּׁטָן, כְּדֵי לְהָצִיק לְתַאֲוָתוֹ וּלְהַכְנִיעָהּ כַּאֲשֶׁר יִכְבּוֹשׁ יִצְרוֹ מֵהֶן, לְמַעַן יִתְכַּפֶּר לוֹ עַל דְּבַר בַּת שֶׁבַע:
כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שָׁלשׁ מִדּוֹת הַלָּלוּ, הוּא מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, עַיִן טוֹבָה, וְרוּחַ נְמוּכָה, וְנֶפֶשׁ שְׁפָלָה - כתב רבינו יונה (אבות פ"ה משנה יט) היה אפשר לתנא לקצר ושלא להאריך כלל ופרט והיה יכול לומר כל מי שיש בידו עין טובה ורוח גבוהה ונפש רחבה מתלמידיו של בלעם הרשע ולמה תנא דרך כלל והדר מפרש דרך פרט אלא בא ללמדנו שבג' דברים האלה אשר זכר ראשונה כוללים כל השלימות ואם רבו חלקיו וכן השלשה דברים ההפכיים להם כוללים כל הפחיתיות וזהו כי אם היה מקצר על דרך שאמר כי היה נשמע שמי שיהיו לו הג' דברים הנזכרים הוא מתלמידיו של אברהם אבינו אך לתלמידיו של אברהם אבינו היו לו שלמיות רבות לאלפים ולרבבות זולת אלה אשר על כן אמר ראשונה שמי שיהיו לו השלשה דברים האלה אשר יזכור הוא מתלמידיו של אברהם אבינו ואח"כ פירש שתלמידיו של אברהם אבינו היה עין טובה וכו' כלומר כל השלמותם על שעליהם היו נקראים תלמידיו היו עין טובה וכו' ועל כן לא אמר תלמידיו של אברהם אבינו היה להם עין טובה וכו' שהיה נשמע שהיה להם אלה ג' דברים עם שהיו להם עוד דברים אחרים כאלה אך באומרו תלמידיו של אברהם אבינו עין טובה וכו' רמז שאלה הג' דברים היו הגורמים היותם מתלמידיו של אברהם אבינו וכו' וכן ההפך לזה בתלמידו של בלעם כי לא אמר תלמידיו של בלעם היה להם עין רעה וכו' להורות שכל עצמות הלמוד שלמדו מבלעם הרשע היו הג' דברים הללו בלתי רעות אחרות אשר עליהם היו תלמידי של בלעם היה תלמידי בלעם כי בהם היו כלולות כל הרעות ואם רבו חלקיהן:
