שערי תשובה לרבינו יונה
שער שני:
לְהוֹרוֹת הַדְּרָכִים שֶׁיִּתְעוֹרֵר הָאָדָם בָּהֶן לָשׁוּב אֶל הַשֵּׁם:
פתח קישור ◄◄ קיג קיד
ח. הַדֶרֶךְ הַשֵּׁנִי כַּאֲשֶׁר יָבוֹאוּ יְמֵי הַזִּקְנָה וְהִגִּיעוּ יְמֵי הַשֵּׂיבָה, וַיְכַל כּחוֹ וַיִּמְעַט, וַיִּשַּׁח יִצְרוֹ, גַּם יִזְכּוֹר קִצּוֹ כִּי קָרוֹב הוּא, וְיָבִין לְאַחֲרִיתוֹ, וְיָשׁוּב אֶל הַשֵּׁם וִירַחֲמֵהוּ.
וְיֵשׁ אֲנָשִׁים רַבִּים יִמָּנַע מֵהֶם אוֹר הַתְּשׁוּבָה, כִּי הֵם זַכָּאִים וּטְהוֹרִים בְּעֵינֵיהֶם, וְלא יִתְעַשְּׁתוּ עַל תִּקּוּן מַעֲשֵׂיהֶם, כִּי יְדַמּוּ בְנַפְשָׁם שֶׁהֵם מְתֻקָּנִים וְהֵם חַטָּאִים לַשֵּׁם מְאוֹד, הֲלא כָתוּב (קהלת ז, כ) כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלא יֶחֱטָא.
וְהָאֲנָשִׁים הָהֵם מֵאֲשֶׁר הֵם בּוֹזִים לִדְבַר עֲוֹנוֹת וְלא יַרְגִּישׁוּ וְלא יָבִינוּ לָמוֹ, אוֹ הוֹדַע אֲלֵיהֶם חַטָּאתָם וְנִשְׁכְּחָה מִלִּבָּם אַחֲרֵי כֵן, וְהִנָּם כְּמוֹ הַחוֹלֶה שֶׁאֵינוֹ מַרְגִּישׁ בְּחָלְיוֹ, וְלא יַחְשׁוֹב עַל הָרְפוּאָה, וְיִכְבַּד חָלְיוֹ תָּמִיד עַד אֲשֶׁר לא יוּכַל לְהֵרָפֵא.
וּפְעָמִים תִּהְיֶה נְסִבָּה לָזאת מִקּוֹצֶר בִּינָתָם, כִּי לא יָבוֹאוּ לִדְרוֹשׁ אֱלהִים, וְדַעַת דְּרָכָיו לא יֶחְפָּצוּן, עַל כֵּן לא יִשְׁקְדוּ עַל דַּלְתוֹת חֲכָמִים וְתַלְמִידֵיהֶם, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (משלי טו, יב) לא יֶאֱהַב לֵץ הוֹכֵחַ לוֹ, אֶל חֲכָמִים לא יֵלֵךְ:
מֵאֲשֶׁר הֵם בּוֹזִים לִדְבַר עֲוֹנוֹת - בגלל שאינם מחשיבים עונות אלו לעבירות, וְלא יַרְגִּישׁוּ - כיון שרגילים בהם, נעשה להם כהיתר. וְלא יָבִינוּ לָמוֹ - רצונו לומר, אחרי אשר אין צדיק בארץ שלא יחטא, ואיך אלו ידמו בנפשם שהמה זכאים לא יֶאֱהַב לֵץ הוֹכֵחַ לוֹ - הלץ הוא המתלוצץ על חקי החכמה והמוסר יען שאין יכולים לבררם לו בראיות השכל, אבל על התוכחה שהוא וכוח השכל בראיות לא יוכל להתלוצץ, רק ששונא התוכחה ונשמר ממנה, אבל המוכיח ללץ בראיות לא יקלהו כי נכנע הוא לוכוח השכל, רק ששונא את המוכיח. אֶל חֲכָמִים לא יֵלֵךְ - וע"כ נשמר מלכת אל חכמים, כי דעת דרכיו לא יחפוץ, (שהרי אינו נשמר מפני המוסר, כיון שע"ז יתלוצץ!), רק מפני התוכחה, ומפני שלא יאהב התוכחה, לכן לא ילך אל חכמים
