ראשי  רגילות  מבצעים  הרשמה  צור קשר
   
שלום אורח,להרשמה לחץ כאן סל קניות תיק לקוח
חיפוש


  וואטסאפ כשרות


   שירים בזמן הזה
   שיטות הראשונים
   עוד בנושא

  בעניין פאה נכרית

  בעניין מכונת גילוח
מעשה רקח פרק ח

 מעשה רקח
ספר אהבה הלכות תפלה וברכת כהנים פרק ח הלכה יא

ומשתדלים להיות שליח ציבור אדם שקולו ערב וכו'. מדתניא פ"ב דתענית וכמ"ש מרן ז"ל. ואגב ראיתי להזכיר שאלה אחת שנשאלתי מעיר וירונא יע"א מאת אהוב נפשי שארי וקרובי החכם ומאד נעלה הרופא המובהק כמה"ר מנחם נוויירה נר"ו וזה לשונו.
שאלה ידוע יהיה למעלת כבוד תורתו כי פשתה צרעת ממארת בארצנו וזאת תהיה לפוקה ולמכשול בזמן הזה חדשים מקרוב באו לא שערום אבותינו הראשונים קדושים אשר בארץ המה לעמוד ולשרת בשם ה' בבתי כנסיות כקול הצרי'ם תחת השיר שיר ה' שירי עגבים ומחולות ליקח מזמר'ת הארץ זמרי נכרים ולשורר בהם קדושה וקדיש ותפילה שירים בצרי'ם נתחלף להם שוררי'ם ומורים עצמם לשרת בקדש ותהי מחשבתם לא כן במקום אשר יאמרו להם בני אל חי יאמרו להם לא עמי אתם כי מחשבותיהם מחשבות און כל מגמתם אינה כי אם לזכור הניגון ולא לכוין תפילתם כי א"א שני הפכים בנושא אחד מצפצפים כיונים ואינם יודעים כי הכל תלוי בכוונת הלב תפילה בלא כוונה כגוף בלא נשמה יען כל כמה דלא מכוונים דומה לתורגמן שקורא ואינו יודע מה קורא היתכן לעשות כן אפילו במלכותא דארעא ק"ו בן בנו של ק"ו לפני מלכותא דרקיעא שאם יעשו ככה בשאול להם שאלה או חקירה יפלו ולא ידעו להשיב יעבור נא אדוני לפני הרב ארקיוולטי בספרו ערוגת הבשם בפרק אחד ושלשים ומשם יראה וישכיל מה שכתב בענין זה והתגר שקורא על העושים כן באמרו שאין לזרים אתנו יעויין שם גם נעמו דברי הרב זמירות ישראל בספרו בענין זה. והנה הם מביאים ראיה משו"ת ב"ח דף צ"ה שמתיר כל שאינו ניגון קבוע בבית תפלתם ואומרים שרב כחו נגד שאר החכמים כי הוא פוסק והם מפרשים וגדול כח הפוסק מהמפרש הטיבו אשר דברו אבל צריכים אנו למודעי אם יש פוסקים אחרים הולכים עמו או אם מוחלפת השיטה וכו' ואנחנו לא נדע הדרך הטוב נלך בו יען דבריהם אמת וצדק מאלו השנים לכן אבקש ממעלת כבוד תורתו לגמור הדין ככל חקתיו וככל משפטיו יעשו אותו בלי ערעור ופקפוק ואחרי הקידה והשתחויה קמיה דמר אצא בשלום. עכ"ל.

תשובה מודעת זאת בכל הארץ כמה החמירו חז"ל בכוונת התפילות והאריכו למעניתם בכל פרטי הדברים הדק היטב והוצרכו לזה אף שהשכל האנושי מחייבו כי אם לפני מלך בשר ודם וכו' ק"ו וכו' אלא שלפי שלא נתנה תורה למלאכי השרת כאמרם ולואי שתהא מורא שמים עליכם כמורא של בשר ודם והזהירונו ז"ל לפחות להסיר כל המניעות וההרהורים בשעת התפילה ואצ"ל בדבר שגורם על ידו שום הרהור וכמ"ש הרב ב"י או"ח סימן צ"ח ואם בדבר הרשות אסור להרהר בשעת התפילה מכ"ש וק"ו בדברי התול שחוק וקלות ראש ואצ"ל דברי חשק ועגבים שנאסרו אף שלא בשעת התפילה כמ"ש הרא"ש ריש פרק שואל והתוספות בשם הרבינו יונה החמירו עוד אפילו בשיחת חולין ופסקו כל זה הרב ב"י סימן ש"ז וסיים ובדברי חשק איכא תו משום מגרה יצר הרע ומי שחברן ומי שהעתיקן ואצ"ל המדפיסן מחטיאים את הרבים עיי"ש והרב מגן אברהם כתב שם דה"ה להולך לטרטיאות וקרקסיאות והם מיני שחוק ומיני תחבולה ע"כ והיא גמרא ערוכה עיי"ש אף שאין שם אלא שמיעת הקול ובכל התורה כולה שומע כעונה.
ומה שהתירו התוס' והביאו רמ"א שם אם הם כתובים בלשון הקודש אינו אלא בשיחת חולין וספורי מלחמות כמ"ש להדיא שם אבל דברי חשק ועגבים פשיטא דאסור בכל גווני וכ"כ הרב בעל באר שבע סי' קי"ט והביאו הרב כנסת הגדולה שם ונראה מדבריו שאסר אפילו מליצות ומשלים של שיחת חולין וכרבנו המחבר שסתם דמשמע דבכל גווני אסור ואם אסרו כל זה אפילו שלא בשעת תפילה מכ"ש וק"ו בשעה שאנו עומדים בבית הכנסת שהוא לנו למקדש מעט ובשעת התפילה לבקש על נפשותינו וצורך גופינו. ומ"ש הטור שם והרב ב"י בשם הרב מנוח שעכשו אין אנו נזהרים בכל זה שאין אנו מכוונים עכשיו כ"כ בתפילה. לא קאי אלא להנך שכתב לעיל שהיו עושים החסידים ואנשי מעשה כגון הבא מן הדרך אל יתפלל ג' ימים וכיוצא לפי שהם ז"ל היו נפנים מכל המחשבות בעולם והיו מתבודדים עצמם עד שהיו מגיעים להתפשטות הגשמיות וכו' עיי"ש אבל בדבר שאנו יכולים לעשות בלי שום אונס המכריחנו פשיטא שיש לנו לעשות כל טצדקי לכוין בכל האפשר ואצ"ל בדבר שידענו נאמנה שיגרום ביטול הכוונה ולעשותו בקום עשה שזו לא אמרה אדם מעולם וז"ל הר"ש [הלוי] או"ח סימן ח' ואותם הדברים לא נאמרו אלא לחכמי התלמוד ולגאוני עולם ז"ל אבל בשאר כל אדם וכו' אבל אין הכי נמי דמוטל עליו וראוי שישתדל בכל מאמצי כחו לבקש מנוח לכף רגלו כדי שתתישב דעתו ולהסיר המעיקים ומציקים המונעים כוונתו עכ"ל לענייננו.
והנה אלו השלוחי צבור שמנגנים שירי תושבחות והודאות להקב"ה בשעת התפילה בקדיש או קדושה וכיוצא אם הוא ניגון שמנגנים לעובדי כוכבים ומזלות פשיטא דאותו נגון אסור לגמרי וכמ"ש הכלבו דף קנ"ה והביאו הר"ש הלוי י"ד סימן כ"ח וז"ל שליח ציבור וכו' כגון שמרנן בשירי העורב ממחין בידו שלא לעשות כן ואם אינו שומע מסלקין אותו ומור"ם בהג"ה סימן נ"ג הבין דר"ל שמנגן בשירי הנכרים וז"ל ש"צ המנבל פיו או שמנגן בשירי הנכרים ממחין בידו וכתב שם הרב מגן אברהם וז"ל בשירי הנכרים כלומר בניגון שמנגנים בו לעבודת כוכבים ומזלות ע"כ נראה דשירי הנכרים דקאמר ר"ל עובדי כוכבים ומזלות אף שאינו מוכרח שהרי מור"ם לא כתב אלא שירי הנכרים והכלבו כתב בשירי העורב ואיך שיהיה למדנו מדבריו דאף אם משורר שירים אחרים באותו ניגון אסור שהרי כתב בניגון וכו' כלומר דלאו דוקא השיר עצמו דזה פשיטא אלא אף בניגון והיינו טעמא דאין לנו ללמוד מהם כלל כדאיתא בפרק ד' מיתות וכדלקמן בע"ה ובס' החסידים סי' רל"ח כתוב וז"ל לא ילמד אדם לעכו"ם אותיות ולא ינגן לפניו זמר נעים פן ינגן העכו"ם לעבודת כוכבים ומזלות שלו אותו ניגון וכל שמנגנים בפני עכו"ם לא יעשה אותו ניגון להקדוש ברוך הוא ע"כ הלכתא רבתי יש ללמוד מדבריו אלה דאפילו אם העכו"ם תפסו ניגון נעים שלנו לצור'ר בו בבית תפילתם לעכו"ם אין ראוי לנו לשורר אותו עוד דלאו כל אפיא שוים. ואל תתמה על החפץ שהרי מצינו דוגמתה במקרה דהקמת מצבה מתחילה היתה חביבה לאבות ושוב נאסרה לבנים ולפי שעשאוה חק לעובדי כוכבים ומזלות דכתיב ולא תקים לך מצבה אשר שנא וכו' אמנם לשיר להקב"ה בניגון שמנגנים הנכרים ר"ל דבר שגורם איזה הרהור אי מניעות כוונה וכ"ש וק"ו ניגון של צי'ר חשק ועגבים פשיטא ופשיטא שיאסר שהרי כוונת הניגון אינה אלא אחר כוונת הלב לכוין בו היטב. וגילה לנו הרב דבר זה בספר הנ"ל סי' קנ"ח שהאריך בענין זה וז"ל לעניינינו ואם לא תוכל להוסיף חקור לך אחר ניגונים וכשתתפלל אמור אותם באותו נגון שנעים ומתוק בעיניך באותו ניגון אמור תפילתך ותתפלל תפילתך בכוונה וימשוך לבך אחרי מוצא פיך לדבר בקשה ושאלה ניגון שמכין את הלב לדברי שבח ניגון המשמח הלב. למען ימלא פיך אהבה ושמחה למי שרואה לבבך ותברכיהו בחיבה רחבה וגילה כל אלה הדברים המכינים את הלב ע"כ הרי כתב להדיא דבעינן שסוג הניגון יהיה באופן שיכין לבו לכוונת הדברים ולכוונת הלב ודוק בדבריו במ"ש וימשך לבך אחרי מוצא פיך וכו' ניגון שמכוין את הלב וכו' הרי דבעינן שהניגון גם כן מצד עצמו יהיה הגון מבלי שום פניה חיצונית. מעתה אם מנגן בניגוני הנכרים ומכ"ש בדברי חשק שבודאי ע"י הניגון יתעורר כוונתו לאותו הצי'ר וגירוי היצה"ר שהוא הגורם הגדול כידוע ומפורסם ואין כאן מקום לפוטרו מידי מעילה בקדשי שמים שהיא התפילה במקום הקרבן וכמו שכתב הר"ש הלוי בתשובה או"ח סי' ח' וז"ל וכיון דתפילות כנגד תמידים תיקנום דהכי קאי הלכתא דפרק תפילת השחר א"כ כמו שבהקרבת הקרבן הנה צריך להרחיק כל מחשבה זרה משום דמחשבה פוסלת בקדשים גם בתפילה צריך להתרחק ממקום שיש סיבה להביא מחשבה פוסלת וכו' עכ"ל. וגם הרב בעל ס' הזכרונות בדף ס"ה ע"ב אשר גם הוא נתעצם הרבה בענין כוונת התפילה וז"ל לעניינינו וכל אשר תרחק עת התפילה מהנפש היא הולכת וקודרת במה שפגע אותה מעסקי העולם כ"ש אם יביאיהו הצורך לחברת נערים ונשים ורעים וישמע מה שיעביר זכות נפש ומדבריהם כעורים וניגונים שתטה הנפש אליהם ולא יוכל למשול בה ע"כ דבריו דון מינה ואוקי באתרין שע"י הניגון ההוא תתעורר בנפשו קול הניגון של אותו הצי'ר נכרי כי זכור אזכרנו לשמע קול דמות תבניתו ותוארו כי עיקר השיר הוא הנועם והניגון שבו ואף שעיקר קפידת הרב היא שכשהולך להתפלל עדיין מקשקש קול אותו הצי'ר באזניו ורחושי מרחשן שפוותיה הדבר מבואר שיש ללמוד מדבריו לנדון דידן דכל היכא שיש איזו גרמא בנזיקין להיסח הדעת בתפילה הוא הדין והוא הטעם. ומה גם דאפשר דק"ו הוא שבשעת התפילה עצמה יתעורר בזה ח"ו והמוחש לא יוכחש.
ומי זוטר מ"ש הרשב"א זלה"ה בתשובה סימן רט"ו ופסקו מרן ב"י בשלחנו הטהור על השליח ציבור שקולו ערב ונאה לשומעים ומאריך בתפילתו כדי שישמעו העם קולו ערב ומתנאה בזה ושמח בקולו ודעתו בכך בעת שהוא מתפלל ואומר שראוי הוא בכך ושיהא שמח בלבו כתב על זה תשובה וכו'. אבל אם מתכוין להשמיע קולו ושמח לקולו כדי שישמעו העם וישבחוהו הרי זה מגונה ועליו ועל כיוצא בו נאמר נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה עד כאן לשון הזהב והאדר"ת. והדבר מבואר הרבה שכוונת השלוחי צבור העושים כן לנגן בצירו'ת הנכרים אינו אלא כדי שישבחוהו שידע להמציא ניגון חדש וערב וישבחו את עריבות קולו בזה וע"י זה מושך עצמו ואחר עמו לזכור אותו הצי'ר איך הוא והמדובר בו. ואילך דברי הרב בעל מטה משה דף כ"ח ע"ד שגם הוא מעיד על האמור וז"ל וטוב שיהא החזן מכסה תמיד את ראשו בטלית שלא יביט לצדדים ולא כמנהג החזנים שמשליכים הטלית מעל ראשיהם על כתפיהם ועל אצילי זרועותיהם ומסתכלים בעיניהם על כל צידיהם לראות את כל מה שנעשה בבית הכנסת ובגלל הדבר הזה חושב השליח צבור הכל במחשבתו ומפגל תפילתו וכו' והרב ראשית חכמה ז"ל כתב שמכלל כת החנפים הוא שיעשה מעשה מצוה לאל ית' וכוונתו שיכבדוהו בני אדם כמו מי שמכוין בתפילתו למצא חן בעיני בני אדם שתפילתו אינה מקובלת אצל הבורא יתברך כי אינו עושה רק כדי להשמיע קולו הערב וכו' ע"כ א"כ מהראוי שלא להסתכל על צדיו לראות אם ישבחוהו מחמת קולו וכו' וישר מחשבתו לפניו ויראה תמיד בסידור התפילה אשר לפניו ויקיים שיויתי ה' לנגדי תמיד ולא יהרהר בלבו בשעת התפילה כמה קול ערב וחזק יש לי וכמה בני אדם נהנים ממני ששומעים אותי כי כן דרכו של יצה"ר כדי להפיל את האדם ברשתו ושלא יהיו מעשיו לשם שמים ע"כ דבריו הרי לך כמה הזהיר בענין עריבות הקול וסוף לשונו יוכיח.
ושא נא עיניך וראה מ"ש הרב לונזאנו באצבע דרך החיים דף ק' בשם ספר החסידים סימן תשס"ח וז"ל ויזהר מי שקולו נעים שלא יזמר נגונים נכרים כי עבירה היא וכו' ע"כ לעניינינו דוק בדבריו שלא כתב שלא יזמר שירים נכרים דזה פשיטא שאסור אלא כתב שלא יזמר ניגונים נכרים כלומר דאף שהשיר מצד עצמו יהיה קדוש הניגון נכרי שבו יפסידהו כי הכניס הטינופת במקום הקדש וסיים שם וז"ל ומכאן יכירו וידעו הרבה מהש"צ גדול עונם וכי הם עתידים ליתן את הדין על מה שנוהגים להמתין ולהתמהמה בסיום הברכות ובקדושה ובפסוק שמע ישראל ובעניית ברכו ובעניית אמן יהא שמיה רבא עד שיסיימו הקהל ואחר כך יאמרו הם כדי להשמיע קולם ונעימתם והחי יתן אל לבו אם במלאכי השרת המקדים או המאחר חייב שריפה אף כי אנוש רמה וכו' עכ"ל על זה ודאי ידוו כל הדווים ואוי לנו מיום הדין אם בדבר קול ניגון היתר הזהיר כל כך על נעימות הקול מכ"ש וק"ו בניגון נכרי כי הא והא איתנהו ביה.
וכבר צווח ככרוכיא על זה הרב בעל ערוגת הבושם בפ' ל"א כאשר הביא מעלת השואל והאריך למעניתו הרבה וגם הביא אחוזת מרעהו הרב הכוזרי ז"ל שנתרעם גם כן על זה והוא ז"ל חזק סברתו ביתר שאת והביא לו סמוכות גדולות וראיות ברורות ובפרט ההיא דזמירות היו לי חקך וכו' דבאמת אפשר ללמדו ג"כ במכ"ש וגם בס' נעים זמירות ישראל שהזכיר מעלת השואל שמסכים הולך לדבריו הגם כי לא מצאתיו ואהימנותיה דמר סמיכנא. ותמהתי הרבה על האומרים דאין להביא ראיה אלא מהפוסק לא מהמפרש הא ודאי בורכא רבתי היא וכי הפוסק או המפרש אומר הדבר מפי עצמו ומסברתו כדי שנאמר גם אני חכם כמוהו הלא הוא מביא ראיות לדבריו ואלו היו אומרים שראייתו אינה מוכרחת אי נמי שתשובתה בצדה לפחות החרשתי. אמנם לחלוק עליהם בלי העיון נמרץ בדברים קלים בלי השגחה פרטית לא אריך למעבד הכי הלא נודע מ"ש המגדל עוז והרב המגיד ומרן כסף משנה בכמה מקומות על מה שהשיגו על הרמב"ם זלה"ה שראוי למי שמשיג על רב אחד שיעיין בדבריו הדק היטב ואז יכול לחוות דעתו. ומכל מקום גם בזו לא נאה ולא יאה לסמוך על דעתינו ולזוז מדברי הרבנים נשמתם עדן שקטנם עבה ממתננו וכמה פעמים הפוסקים הגדולים מסיימין אבל מה אעשה שכבר הורה זקן ומה גם בנדו"ד שהלכה כרבים אף לפי דעתו ומה לי שיהא פוסק מה לי שיהא מפרש כיון שמביא ראיות לדבריו והלא הוא כותב כן לענין הדין והלכה למעשה וק"ו בנדון דידן שנראה שכל הנביאים מתנבאים בסגנון אחד בלי חולק דגם הרב בית חדש שרוצים להסתייע מדבריו יורה יורה בנדו"ד שהוא איסור גמור מהטעמים שכתבנו ונדון שלו הוא ענין אחר והיא היא דעת הרב ספר החסידים שהזכרנו לעיל. ואעתיק לשונו כדי שנבין תוכן הדברים ולהשקיט הריב שלא ירבה המחלוקת חס ושלום כי זה הוא הגורם העיקרי.
וז"ל בתשובה קכ"ז מה שמזמרין בבתי כנסיות בניגונים שמזמרים בהם בבית תפילתם נראה שאין איסור אלא דוקא באותם ניגונים שהם מיוחדים לעבודת כוכבים ומזלות מאחר שהוא חק לעבודת כוכבים ומזלות כמו מצבה שאסורה בכל מקום מפני שעשאוה כנענים חק לעבודת כוכבים ומזלות ואין ראיה להתיר [צריך לומר לאסור] גם את זה מהא דתנן בפרק ארבע מיתות מצות הנהרגים היו מתיזין וכו' עיי"ש ובגמרא תנינא אמר להם רבי יהודה לחכמים אף אני יודע שמיתה מנוולת היא עיי"ש וא"כ איכא למימר ה"נ בניגונים דלאו מנייהו קגמרי אלא ע"י חכמת המוסיקי"ם דאין לומר להחמיר כר"י דלית ליה סברא זו דהא כבר פסקו הפוסקים הלכה כרבנן מ"מ נראה דאין ראיה מכאן לפי מ"ש התוס' וז"ל תימה דמשמע הכא דאע"ג דחוקה היא כיון דכתיב קרא וכו' עיי"ש אלמא דאפילו כתוב באורייתא לא מהני כשנעשה חק לעובדי כוכבים ומזלות כ"ש באותם ניגונים אבל אם אינם מיוחדים נראה דאין בזה איסור דבהא ודאי איכא למימר דלאו מנייהו גמרינן ע"כ דבריו. העיני בשר לו ראה יראה שנדון הרב הוא באותם הניגונים שהמציאו והולידו המשוררים של בני עמינו מחכמת המוסיק"ה ולא לימדום מתחילה מילדי נכרים ולא מניגונם כמ"ש להדיא ה"נ בניגונים וכו' שזה לא נאסר כלל שהרי הלוים היו משוררים בניגון זה בבית אלהינו וכמ"ש בס' ערוגת הבושם ז"ל ומשו"ה הביא ראיה בפתח דבריו לאסור דבר שהוא חק לעובדי כוכבים ומזלות מדין מצבה שהיתה חביבה לפני המקום בזמן האבות וכשראה יתברך ב"ה שהכנענים עשאוה חק לעבודת כוכבים ומזלות אסרה לבני ישראל לגמרי וכדברי ספר החסידים ז"ל שכתבנו לעיל וכלומר דדומיא להכי אם אינו חק לעובדי כוכבים ומזלות שפיר דמי מכיון שלא לימדום מניגוני הנכרים וצ"ל דאיירי נמי בשאינו חק להם אף שאינו לעובדי כוכבים ומזלות דאל"כ אף דלית ביה משום עבודת כוכבים ומזלות אסור דטעמא דרבנן דשרו בסייף אינו אלא משום דכתיבא באורייתא אבל אי לא כתיבא באורייתא והוא חק שלהם אליבא דכו"ע אסור וכ"כ התוספות פ"ק דעבודת כוכבים ומזלות דף י"א ד"ה ואי חקה וכו' ובזה לא דבר הרב כלל כי הוא נלמד ממה שהזכיר הגמרא הנ"ל. ומכל מקום הדבר מבואר דלא איירי אלא בשלימדום מתחילה מזולתם בדרך היתר ולא מניגוני נכרים שלהם וסיום דבריו גם כן יוכיח. אמנם ללמוד לכתחילה מנגוני עכו"ם בהא לא איירי הרב כלל דפשיטא שאסור ולא בא אלא להליץ בעד השלוחי צבור שנהגו כן מעולם דמחזקינן להו בהיתירא דלא מנייהו גמרו.
מעתה מה להם כי נזעקו כת החולקים דאפילו לפי דעתם שהרב ב"ח מתיר הרי הרב הכוזרי והרב בעל ערוגת הבושם וספר החסידים והרב לונזאנו ונעים זמירות ישראל שהביא מעלת השואל חולקים עליו ולא אאמין כי יסופר שיש מי שיסמוך על היחיד נגד הרבים ולעשות הלכה למעשה בקום עשה ובדבר שאפשר לאוסרו משום ליתא דובחקותיהם לא תלכו. ומה גם דהמוחש לא יוכחש דגורם גם כן ביטול הכוונה ואף לפי דעתם הרי קולא גדולה היא ויש לנו ליישב דברי הפוסק באופן שלא יחלוק וכמ"ש בשו"ת מטה יוסף סי' א' עיי"ש. סוף דבר שאיני רואה זכות לאלה הש"צ הרוצים לעשות כן לענ"ד נראה כי אם שינגנו בניגונים שנהגו בהם כל ישראל כל לשון לעצמו ספרדים ואשכנזים ואיטלייאני יצ"ו (כי אלו ואלו דברי אלהים חיים) ולא יכלו במועצות היצר הרע לשיר במחולות ובילדי נכרים וכמ"ש המגיד משנה שזכרנו כי הן עם לבדד ישכון כתיב ולא כצורנו צורם. ועיין להרב לונזאנו באצבע דרך החיים כמה וכמה העמיק הרחיב בענין כוונת התפילה וכל הנביאים מתנבאים כן זלה"ה. הוא הנראה לענ"ד אם יסכימו עמי בעלי ההוראה לקדושים אשר בארץ המה כי אין דעתי מכרעת כלל. והשי"ת יצילנו משגיאות ויראינו מתורתו נפלאות כן יהי רצון. בסדר ויתילדו על משפחותם לבית אבותם.

 

 

 

 

 

 

 

 


שירה בשפה זרה
שירי צחות ומליצה
שירי עגבים וחשק
שירה בפה בסעודת החתן
כלי שיר בסעודת חתן
שירה בכלי שיר
שירה במעורב
עונש השומע/משורר/מנגן
מה דינו של המזמר\מנגן
פרסום הזמרים החוטאים
מה דינו של הדיסק
שמיעת דיסק טייפ או רדיו
כתבי מחאה
ערבי שירה וקונצרטים
שירה שלא בשמחת מצוה
אם להזמין זמרים אלו לשמחות
תשובות מבוארות ע''י העורך
לחן ומקצבים או תנועות של גויים

הסכם שימוש
שאלות נפוצות
מחירון משלוחים
ביטול הזמנה
כיצד לחייג מחו''ל - How to dial from overseas






האתר הוקם ומתוחזק ע"י לוגייט טכנולוגיות
אחסון אתרים    חנות וירטואלית