ראשי  רגילות  מבצעים  הרשמה  צור קשר
   
שלום אורח,להרשמה לחץ כאן סל קניות תיק לקוח
חיפוש


  וואטסאפ כשרות


   שירים בזמן הזה
   שיטות הראשונים
   עוד בנושא

  בעניין פאה נכרית

  בעניין מכונת גילוח
הגורמים לקלקול השירה התימנית בדור שעבר ותוצאותיהם כיום

הגורמים לקלקול השירה התימנית בדור שעבר ותוצאותיהם כיום  מתוך השיעור השבועי מוצש"ק וארא ה'תשע"א

 

ואם נחזור לשירה התימנית, לצערנו כל הזמרים התימנים המפורסמים מהדור שעבר, כולם מקולקלים. אינני מכיר אחד מפורסם שהוא בסדר. לא בעשר שנים האחרונות אני מדבר, אלא כבר חמישים שנה. לצערנו המצב הרוחני התדרדר. לא יודע אם אגיד לכם שמות של זמרים תדעו מי הם, אבל בטח המבוגרים זוכרים, מוקעה, צ͘חיאני, שלום צברי, כל אלה הלכו אבל הם כבר עשו את העבודה, ואהרון עמרם שעוד ממשיך היום, כולם עברו את הגיהנם הזה, והם בעצם קלקלו את כל השירה. אלו הצעירים שיש היום, הם התלמידים שלהם, והם אלה שממשיכים בכך.

איך הכל התחיל, יש דבר שנקרא גנאוי, מנגינות של גנאוי עם ריקוד דעסה. [עיין הרחבה בנושה זה במוצש"ק שמות ה'תשע"א] בעבר לא היו דברים כאלה, לא היה ריקוד דעסה בכלל. זה ניגון ערבי שלקחו מהישמעאלים, יותר נכון מהישמעאליות. א"כ זה לא היה בעבר, כי מאיפה שידעו אותו? מאיפה ישמעו? הרי קול באשה ערוה, מי ילך לשמוע נשים שרות? אבל בא"י, אין קדושה ואין צניעות, הלכו לשמוע אותן מאחורי הפרגוד, אז עוד התביישו להיכנס בפנים, לכן עמדו בחוץ ושמעו. אח"כ כבר נכנסו בפנים, ויכלו לשמוע ממש.

בקשתי פה מאחד האברכים שיברר זאת מהזקנים, והוא כתב לי כך, לפני חמישים שנה התחילו זמרים תימנים להופיע בארועים. היו כאלו זמרים כמו אהרון עמרם, שלום צברי, מוקעה ועוד, שהם הלכו ללמוד שירי ערבית בראש העין אצל מגאניה ידועה. היתה מישהי מומחית, רצו ללמוד את השירים ואת הניגון טוב, אבל מכיון שעוד שלטה שם הצניעות, אז עוד לא היה אפשר שגבר יכנס בתוך שירה של נשים, אז עשו זאת בהחבא, מאחורי הפרגוד, וכך הוא למד בדיוק את הכללים. אח"כ הוא בא לחתונה, בא לאולם ושר את השירים האלה, "זיכה את הרבים". ומזה באה הדעסה וכל הדברים האלה. אבל צריכים לדעת, דעסה זה ריקוד ערבי, שהיהודים לא רקדו אותו בכלל. הכי הרבה היו קצת נשים בכמה מקומות, באזורים מסוימים שרקדו כך. באזורים שלנו זה לא היה, אינני יודע מה אצל ערבים, אבל אצל היהודיות בודאי שהוא לא היה. יש מעט אזורים באיזה מקומות שהנשים עשו זאת. בכל אופן הם הכניסו את הדבר גם אצל הגברים. ממילא אני חושב, דבר כזה שנעשה באיסור, שהלכו לשמוע זאת מנשים, 'הייטב בעיני ה'? האם זה כשר? גם אם מצד עצמו זה לא דבר גרוע, אין איסור לרקוד ריקוד כזה, זה לא חקות הגויים כי חקות הגויים הוא בדבר בלי טעם, ואפילו נגיד שזה ריקוד יפה, אבל כל זה נעשה באיסור, הדבר בעצם בא אלינו שלא כדת ושלא כדין. א"כ ניתן להמשיך בזה?

לכן אני חושב שאחת מהשתים, או שהזמרים הקיימים יחזרו בתשובה, או שיקום דור חדש. אבל צריכים לדעת שהמצב חמור. זה כבר עשרות שנים שהכניסו אלינו דברים פסולים, זמורות זר הכניסו אצלנו, ובקושי אפשר לעלות על העקבות, ורוב הדברים הנשמעים בציבור הם שירים ממקורות פסולים שנעשו בעבירה.

 

יש סיפור שרציתי לספר לכם, כמדומני בעברתי סיפרתי אותו על פה, אבל כעת מצאתי אותו כתוב בספר מי ירפא לך [הרב אלעזר בן דוד עמ' 123] , ואקרא לכם אותו מתוך הכתב. תארו לעצמכם, גם הוא צועק 'מי ירפא לך', מי יתקן את הדור החולף, אני רוצה לספר לכם מעשה שהיה, שתבינו מה הסכנה שמתפעלים מהגויים. יש משפחה בירושלם, כמה בנים שם רבנים חשובים מאד, וכמה בנים בעלי בתים רודפי צדקה וחסד. משפחה לתפארת, כל המשפחה 'וכל בניך לימודי ה'' חוץ מאחד. לפני ארבעים שנה, בן אחד של המשפחה שהיה כבן חמשים, יצא לתרבות רעה ונעשה חברו של הרשע בן גוריון. באיזה הזדמנות שאלתי את אמא שלו שהיתה צדקת גדולה מאד, כמעט בת תשעים היתה אז, ובעלה היה צדיק ומקובל נשגב מאד. שאלתי אותה, איך זה קרה? הרי הבן הזה למד באותו מקום, באותה ישיבה כמו הבנים האחרים, גדל באותו בית, אכל מאותה צלחת, איך הוא יצא לתרבות רעה? למה יצא הבן הזה שונה מכל הילדים. והאמא אמרה לי, אני אשמה בזה! פעם היה בירושלם מצעד צבאי של הבריטים, והם בחרו שוטרים צבאיים גבוהים וחסונים יפים מאד, עם לבוש מיוחד ומצוחצח, והם עשו רושם עז מאד, והיה עומד שם שוטר אחד כזה ומכוון את התנועה. אני יצאתי מהבית, ראיתי את השוטר הזה והתפעלתי מהחיצוניות  שלו, אמרתי בליבי הלואי שיהיה לי בן כזה. והבן שנולד לי זה אותו הבן שיצא לתרבות רעה. אלו התוצאות של התפעלות מעולם הזה. אם אני זוכר נכון את הסיפור ממקום אחר, זה היה ביום של הטבילה, משהו כזה או במשך ההריון. בכל אופן זה השפיע והבן הזה לצערנו התקלקל. זה כשלוקחים דברים מגויים. וצריכים לדעת, שאם גדולי ישראל לקחו דברים מגויים, זה מתוך הכרח שח"ו לא יהיה דרדור יותר גדול.

 

ברצוני עוד לתקן איזה דבר שאמרתי לפני כמה שיעורים [מוצש"ק ויגש ה'תשע"א], אתם זוכרים שאמרתי שהשיר 'יקול אבן נאצר' זהו שיר ערבי מובהק. אמרנו שהוא שיר של דברים בטלים, המדבר על שני חברים שנפגשים, לאחד יש אשה טובה ולשני אשה רעה, ואמרתי בשם אבא מארי שזה שיר ערבי מובהק. לפי הסגנון של השיר, הוא בסגנון השירה מה שהרי"ף כותב, אשעאר של הישמעאלים, שירים של דברים בטלים, שאינם שירות ותשבחות, ואינם דברים אסורים. כמו ויכוח בין העיר הזאת לעיר הזאת, ויכוח בית קאת לקאווה, ויכוח בין נשוי לרווק, על יין וגבורה, דברים בטלים. אז עשו גם שיר כזה, ואמרתי בשם אבא מארי שאמר שזהו שיר ערבי מובהק. אבל אבא מארי הסתפק בזה, שאלתי אותו בכתב והוא כתב לי חזרה כך, אחשוב שזהו שיר ערבי מובהק. ואם במקרה ומחברה הוא נקרא בשם ראובן שפירושו בערבית נאצר לא אדעה. יכול להיות.

בסיעתא דשמיא מצאתי דבר מענין, שכותב רבי דוד אלגמל [ת"ח מוסמך שהיה תלמידו של רבי דוד רצאבי תלמידו של מהרי"ץ], השירה הזאת זה שיר של מוסר לנשים, וכתוב בהקדמתה שיר חַמַקִי, מחבורי מורינו ורבינו שלום שבזי. שמעתם? השיר הזה חיבר מו"ר הרש"ש. חמקי פירושו מכוסה. לא ברור מה הסתירו בשיר הזה, אבל עיקר הכוונה של של השיר הזה הוא של מוסר. ששני בעלים מדברים אחד על אשתו הטובה והשני על אשתו הרעה, ומזה הנשים ילמדו מוסר. שיר שמתאים לנשים לשמוע ועל ידי זה יקחו מוסר, איך היא צריכה  להתנהג לבעלה. על כל פנים, מובן שהרש"ש מצא צורך לחבר אפילו שירים כאלה, כדי שהנשים לא ישירו כל מיני שירי הבלים יותר גרועים. אינני יודע מה פירוש חמקי, אני לא מכיר את המושגים האלה, אבל כותב זאת ת"ח מוסמך.

 

כעת, גם אם מדברים שיש כאלה שלקחו שירים של גויים והכניסו בהם קדושה, צריכים לדעת, יש אנשים שהם ראויים לעשות זאת, אנשים קדושים, שיכולים לקחת דבר רע ולהוציא ממנו את ניצוצי הקדושה, אבל ישנם אנשים שלוקחים דברים רעים והם בעצמם טובעים בתוך הטומאה.

כותב על זה החיד"א בחומת אנך ריש פרשת כי תצא, וגם מהרי"ץ מזכיר זאת בספר אורח לחיים על קהלת, אינני יודע אם זה של מהרי"ץ כי חושבני שהספר אורח לחיים מיוחס לו בטעות. בכל אופן כותב החיד"א כך, אפשר בכללות ענין זה במה ששמעתי משם מקובלים פירוש מאמר רז"ל מוטב היה לשלמה לגרור ביבין וכו', כי הנה כתב הרב עיר וקדיש מהר"א גלאנטי דף צ"ה מספר קול בוכים, דטעם שלמה המלך ע"ה שנשא בת פרעה שרצה לגיירה ולהכניסה ולמתקה תחתיו, וטעה כי עדיין לא הגיע זמן אל מיתוק הקליפות, ואדרבה היא היתה בעוכריו עכ"ל. והנה בעת נפילת פנים הכוונה ששולח נפשו אל הקליפות ומברר ניצוצות הקדושה, אבל שלמה המלך ע"ה הביא הסט"א לביתו בכבוד ויקר וגדולה, ודא עקא וז"ש מוטב היה לו לשלמה לגרור ביבין, דהיינו שישלח נפשו לסט"א וילקט משם ניצוצי הקדושה, וזהו גורר ביבין עכ"ד. הרי אלו שעושים נפילת פנים עם המזמור לדוד אליך נפשי אשא, שהוא הייסוד של נפילת פנים, כתוב שהם מורידים את הנפש שלהם לקליפות ושואבים את ניצוצות הקדושה, וכתוב שהדבר מסוכן. א"כ גם שלמה המלך עשה טעות, שהוא לקח את בת פרעה והביאה אליו, היה יותר טוב שיגרור ביבים. דהיינו אל תביא את הטומאה אליך, הכי הרבה אם אתה רוצה לתקן תלך לשם ותתקן, אבל אל תכניס את הטומאה אליך.

אם כן, זו התשובה לכל הרעיון הזה, מה שאומרים שהם לוקחים שירים ומכניסים מהטומאה לקדושה. מי שיכול לעשות דבר כזה, לקחת דברים מטומאה ולהכניסם לקדושה זהו רק גברא רבא, אנשים גדולים שיכולים לעשות כך, אבל אם עושים זאת אנשים קטנים אינם מתקנים אלא רק מקלקלים. ובמקום להוציא מתוך הטומאה את ניצוצי הקדושה, הם עושים הפוך ומכניסים את הטומאה אלינו. לכן הדבר חמור מאד.

 

בכל אופן, נסכם את התשובה על השאלות שדיברנו עליהם [מוצש"ק ויחי ה'תשע"א], האם מותר לשמוע ולהשמיע זמרים פסולים המחטיאים את הרבים, או שירים פסולים דרך דיסקים, תקליטים או מכשיר טייפ [כתוב רדיו, אני קורא את זה קרי וכתיב], דהיינו לא בהופעה ממש אלא ע"י אמצעי אלקטרוני. א"כ התשובה ברורה כבר, שהזמרים האלה, אל תקרי זמרים אלא לזמר עריצים. תזמור מלשון זימור. צריך להחזיר אותם בתשובה, ה' יזכה אותם, כן יהי רצון, אבל ברור שזה חמור מאד.

שאלה ב', האם מותר לזמר כשר לשיר באירוע שיר של זמר פסול.  הדבר נקרא מסייע ביד עוברי עבירה, כי בכך הוא משתתף איתו. כמו שכתוב, 'בהתחברך עם אחזיה ופרץ ה' את מעשיך'. זה מזיק לעצמו ומזיק לציבור, כאילו הוא מכשיר אותו, ברור שגם זה אסור. אם הוא יבוא ויגיד שבלאו הכי ישמעו יותר גרוע וכו', זו כבר שאלה שצריך לדון לגופו של עניין. האם במקרים מסוימים שבלאו הכי ישמעו אותו, והזמר הכשר בא ומתקן יותר מאשר מקלקל, יכול להיות, אבל צריך לדון לגופו של עניין.

שאלה ג', האם יש הבדלי עדות בנושא זה. צריכים לדעת, אצל התימנים יש הרבה שירים המיוחדים אך ורק ליהודים, רק שלצערנו כבר קלקלו אותנו, והרבה מהשירה התימנית של היום בעצם לוקחה מהגויים, אבל עדין אפשר להוציא את הפסולת ולנקות אותה.

א"כ אצלנו הדבר הכי חמור, כי אצלנו לא הסכימו לשמוע שירים של גויים, אפילו שאינם שירים גרועים, אלא עצם זה שהשירה של גויים התרחקו מכך, תפארת גויים עבירה. לא לקחנו שירה של גויים. וגם מה שהאשכנזים והספרדים לקחו שירים של גויים, אז עדיין השירה היתה עדינה ונורמלית. אפילו המנגינה של 'מעוז צור ישועתי' אינה מנגינה יהודית, זה כתוב פה בחוברת [כי דבר ה' בזה עמ' 23] במפורש, ואפילו כל נדרי, רוב המוסיקה שנשמעת היום בציבור החרדי היא בכלל לא יהודית וכו', גם כל הניגונים היהודיים הישנים אינם יהודיים, וחלק מהם חוברו ע"י גויים, כמו כל נדרי, מעוז צור וכו', ואני מדגיש את זה שוב, שרוב המוסיקה הנשמעת היום בציבור החרדי היא בכלל לא יהודית, פירוש שלא ראוי ליהודים לשמוע אותה, כי שינוי גדול חל בתפקיד המוסיקה בעולם, ובניגוד למוסיקה הישנה של ארצות אירופה שרובה היתה מכובדת וכשרה, דהיינו אין איסור לשמוע אותה כי המנגינה מצד עצמה טובה, היום המציאו כמה צורות חדשות שעיקר תכליתן היא לעורר את היצר הרע, והיסוד של המוסיקה הזאת הוא פריצות.

ולאמיתו של דבר, גם אי אפשר לדעת מהיכן המנגינה, כי יכולה להיות מנגינה שבשורש שלה היא של יהודים, והגויים אח"כ לקחו גם הם אותה, כמו שדברנו בזמנו על המנגינה של ההלל [מוצש"ק מקץ ה'תשע"א], שהגויים לקחו את המנגינה שלנו וגם הם עושים את המנגינה שהיתה רשומה אצלם בתוים מתקופת זמן בית המקדש, א"כ יכול להיות דבר כזה, אבל צריכים לדון לגופו של עניין.

אבל המוזיקה של זמנינו, אם אנשים מומחים אומרים, ואני רואה הרבה אנשים מומחים שאומרים כך, שהמוזיקה של היום, אל תקרי מוזיקה אלא מזיקה. המוזיקה מזיקה, כשמה כן היא, כי בעצם יש לה השפעה על נפש האדם, ממילא מובן שצריכים להתחמק מזה.

יש עוד חסידויות מסוימות, כמו ויזניץ או בלז, חסידויות מסודרות שמקפידים על הדברים האלו, שבמסגרת שלהם, יש להם גם בעלי מלאכה והם הקימו בתוך המסגרת הקהילתית שלהם גם תזמורות, והם מנגנים את הניגונים המקוריים שלהם. אבל גם יש חסידים, ואפילו אדמורי"ם ששרים שירים גרועים, כי האדמו"ר אינו יודע מאיפה הביאו לו את המנגינות האלה, מאיזה טינופת הכניסו זאת. אבל אצלנו אין זמרים מתוך הקהילה לצערנו, ממילא כל הזמרים באים מבחוץ והכל פרוץ, לכן צריכים לדעת איך לתקן את העניין הזה.

א"כ בתורת תימני עדיף בכלל לא לשמוע מנגינות שלהם, כי אבותינו הקפידו לא הקפידו שירים וניגונים של גויים, גם את הטובים, לכן כששואל פה השואל האם יש הבדל בין העדות, צריך לדעת שאנחנו השתדלנו להתרחק מכל הניגונים של הגויים, לא בקריאת התורה ולא בתפילה. הספרדים הולכים לשמוע מה שההוא צועק שם במסגף כדי ללמוד את המנגינה שלהם, אבל אצלנו אין דברים כאלה, ולכן רצוי להתרחק מכך, ושומר נפשו ירחק. אבל הדבר בגדר המותר, ובכל אופן מי ששומע יש על מה לסמוך. אבל כשזה דברים גרועים, פה כבר סכנה גדולה וגם ישנן תוצאות לא טובות

והמקב"ה יעזרנו ויסייענו על דבר כבוד שמו.
 


שירה בשפה זרה
שירי צחות ומליצה
שירי עגבים וחשק
שירה בפה בסעודת החתן
כלי שיר בסעודת חתן
שירה בכלי שיר
שירה במעורב
עונש השומע/משורר/מנגן
מה דינו של המזמר\מנגן
פרסום הזמרים החוטאים
מה דינו של הדיסק
שמיעת דיסק טייפ או רדיו
כתבי מחאה
ערבי שירה וקונצרטים
שירה שלא בשמחת מצוה
אם להזמין זמרים אלו לשמחות
תשובות מבוארות ע''י העורך
לחן ומקצבים או תנועות של גויים

הסכם שימוש
שאלות נפוצות
מחירון משלוחים
ביטול הזמנה
כיצד לחייג מחו''ל - How to dial from overseas






האתר הוקם ומתוחזק ע"י לוגייט טכנולוגיות
אחסון אתרים    חנות וירטואלית