ראשי  רגילות  מבצעים  הרשמה  צור קשר
   
שלום אורח,להרשמה לחץ כאן סל קניות תיק לקוח
חיפוש


  וואטסאפ כשרות


   שירים בזמן הזה
   שיטות הראשונים
   עוד בנושא

  בעניין פאה נכרית

  בעניין מכונת גילוח
הרב עובדיה יוסף

נשאלתי אם מותר לערוך מכונת הגרמפון ולהשמיע על ידה תקליטים שיש בהם קטעי תפלה וברכות עם הזכרת ה', בשמחת חתן וכלה וכיוצא. או יש לחוש להזכרת ש"ש לבטלה.
  
ותבט עיני בשו"ת משפטי עוזיאל ח"א (חאו"ח סי' ה) שעמד ג"כ בחקירה זו, וכ' ע"ז, לעד"נ שלא רק דברים שיש בהם הזכרת ש"ש יש לאסור אלא כל פסוקי תפלה או ד"ת אסור להשמיע ע"י מכונות אלו. ועל כיו"ב ארז"ל (סנהד' קא) הקורא פסוק שיר השירים ועושהו כמין זמר, והקורא פסוק בבית משתאות בלא זמנו, מביא רעה לעולם, מפני שהתורה חוגרת שק ואו' לפני הקב"ה רבש"ע עשאוני בניך ככנור שמנגנים בו לצים וכו'. ע"כ. גם מהר"ר ישמעאל הכהן בשו"ת בכורי יעקב (ס"ס ב) העיר קצת בזה. ע"ש. ואיברא דאי עבדי דרך ליצנות ושחוק, אף בלי גרמפון הדבר אסור. וכמ"ש ג"כ הט"ז (סי' תקס סק"ה), שבהרבה סעודות נוהגים לשורר קדיש דהיינו יתגדל, וזה ודאי חטא גדול, שלא התירו לשורר אלא זכרון חסדי ה'. וכ"ש שיש עון גדול במה שלוקחים על הסעודה ליצן אחד ועושה שחוק בפסוקים או בתיבות קדושות, וע"ז אמרו עשאוני בניך ככנור וכו'. ע"כ. וכ"כ הא"ר וש"א שם. אבל כשיושבים בשמחת חתן וכלה, ובשאר שמחה של מצוה, ובמקום גילה שם רעדה ביראת ה' על פניהם ומשמיעים פסוקים של שבח והודאה להשי"ת, אף אם ינגן המנגן בנבל ובכנור או בתוף ומחול, נראה שאין איסור בזה. וכמו כן הגרמפון שהוא ג"כ כלי שיר, ואין עושים זאת דרך שחוק וקלות ראש י"ל דמשרא שרי. ומצאתי ביד רמה (סנהדרין קא) שכ', ת"ר הקורא פסוק משיר השירים וכו', ואפי' לשורר בו להקב"ה שלא ניתן אלא לקרותו בטעמים שבו ולא דרך זמר. ויש לפרש דה"מ מאן דקרי ליה דרך שחוק, אבל מאן דמכוין לשבוחי ביה לקב"ה דרך ניגון שפיר דמי. ומילתא צריכא עיונא. עכ"ל. הרי שחילוק זה עלה על לב טהור של רבינו הרמ"ה, אלא שהצריך עיון נוסף בדבר. ברם בקושטא בכל כיו"ב אמרו: אם הלכה רופפת בב"ד ואין אתה יודע מה טיבה צא וראה היאך הצבור נוהג ונהוג. (ירושלמי פ"ה דמע"ש סוף ה"ב). וכבר פשט המנהג בפני גאוני עולם במסיבות של מצוה, ובבקשות של שבת, לומר פסו' תהילים בניגון יפה אף נעים. וכן נוהגים במצרים בפסוקי שיר השירים שאומרים בבהכ"נ בין פסח לעצרת, וקדמו שרים אחר נוגנים. וכן נהגו שם לנגן פסוקי הלל הגדול בסדר התוואחיד, שהוזכר לשבח בנהר מצרים (דכ"ז ע"א). וע' במג"א (סי' תקס סק"י) שכ' בשם ליקוטי מהרי"ל, דשלא כדין הוא מה שמשוררים במשתה אודך כי עניתני וכה"ג כמה פיוטים לשמחת מריעות, כי אז התורה חוגרת שק ואו' עשאוני בניך כמין זמר, אך בבהכ"נ לרגלים מצוה לזמר וכו'. ע"ש. ואפשר דבבהכ"נ אין לחוש לשחוק וקלות ראש, ומש"ה שרי מהרי"ל אף בפסוקים. ומאי דמספק"ל להרמ"ה מפשט פשיט"ל למהרי"ל. וע' במ"א וא"ר שם. ובס' אשל אברהם תנינא (שם). ועמ"ש בשו"ת מהר"ם שיק (חאו"ח סי' לא אות ד), שקרא תגר על החזנים שכופלים התיבות הרבה פעמים בזמירתם לבסם קולם, והביא מד' הט"ז (סי' תקס) הנ"ל, וסיים, אם בבתי המשתאות כן, ק"ו בתפלה בבהכ"נ שעושים ממנה זמר ומורידים בקדש. וכן לא יעשה. ע"כ. ולפי האמור ק"ו פריכא הוא, דבבהכ"נ שהמקום גורם לישב באימה ויראה, לא יבאו לידי שחוק וק"ר. ומ"מ נלע"ד דדינא קא משתעי המהר"ם שיק. וכשכופלין הדבר כ"פ נעשה כזמר ממש, שעושים התפלה כחומר ביד היוצר. ותתהפך כחומר חותם, לחזור למפרע, ולנשום באמצע התיבה, ועוד ענינים המראים על קלות ראש וזלזול בפסוקי התפלה. מלבד שאר טעמי המהר"ם שיק להחמיר בזה. ובמקום אחר כתבנו עוד בזה בס"ד, לדחות דברי החולקים על המהר"ם שיק בזה. ואכמ"ל. וע' בשו"ת עין משפט (סי' א), והובא בעיקרי הד"ט (סי' ד אות ה), ע"מ שנוהגים לקרוא ק"ש בניגון המוסיק"א, וכו', הן אמת שאם יש בו שיחה בטלה או בלבול וטירוף הדעת בק"ש יש למנעם וכו'. אף שבאמת הניגון יפה אף נעים ושבחוהו רבנן דהכל לפי מקומו ושעתו. עכ"ל. וכ"כ כיו"ב בשו"ת דברי יוסף אירגאס (סי' יג). ובשו"ת מכתם לדוד פארדו (סי' י). ע"ש. הא קמן שלא חששו לעצם הניגון שבק"ש. וכאמור לעיל. וע"ע בשו"ת חיים שאל ח"ב (סי' לח אות ע), שמ"כ בס' כף ונקי, שהיה מחלוקת בין חכמי המערב, כשמשוררים אם מותר לשורר בתיבת ה'. ות"ח זקן א' עשה שאלת חלום ע"ז, והשיבו לו רננו צדיקים בה'. וכן מצא להגאון מהר"א אשכנזי בס' מעשה ה' (מעשה מצרים ספ"ה), שהביא מ"ש (קידושין עא) שמבליע שם המפורש בנעימה, וכ' שמכאן ראיה לש"צ המנגנים בשם עצמו. ואף שמרבים מוצאות בניגון. וסמך לזה מפ' רננו צדיקים בה'. וע"ע בס' טוב עין (סי' טז אות ה). ע"ש. ומצאתי בשו"ת שמן המשחה (סי' סה, ד"מ ע"ד) שכ', בשנת התק"ע היינו בסעודת ברית מילה, והתחיל הש"צ לנגן אודך כי עניתני, ות"ח א"ל שהוא אסור. ואמרתי לו הנח לו, דאף דהמג"א (סי' תקס) כ' לאסור בזה בשם מהרי"ל, אין נראה כן לע"ד מד' הגאון שבהרי"ף (ר"פ אין עומדין), שלא אסרו זמרא דפומא אלא בנגינות של אהבת אדם לחבירו וכו'. וכ"כ ריטב"א בחי' (גטין ז) ע"ש. ומ"ש בסנהד' (קא) הקורא פסוק משיר השירים וכו', היינו כשעושה דרך זמר שמנגנים לפני ע"ז, וכן בנגינות דברי אהבה ויופי של חבירו כד' הגאון וכו'. וכ"מ ממ"ש בס' חסידים (סי' קמז), האו' המקראות דרך לצים והם בפיהם כשירי עגבים, עתידה תורה שתצעק עליהם ואו' רבש"ע עשאוני בניך ככנור. ע"ש. משמע שלא נאסר אלא דרך ליצנות. וי"ל שאף מהרי"ל אינו חולק על הגאון וגם הוא לא אסר אלא דרך לצים. ומ"ש בבהכ"נ ולרגלים מצוה וכו'. אבל בבית המשתאות מותר ואין בו מצוה כ"כ. ע"ש. והנה אף שלפע"ד יש מקום לדחות ראיתו מד' הגאון שבהרי"ף, דהתם מיירי כשאינו או' פסוקים מהתנ"ך, הלא"ה אסור בכל גווני. מ"מ לענין הלכה נראין דבריו נכונים בטעמן ונימוקן. וכמש"כ לעיל. ומינה לנ"ד שכל שנעשה בדרך טובה וישרה ביראת ה' על פניהם ובכבד ראש לשמוח שמחה של מצוה, מותר, ומצוה נמי איכא. ואפי' בבית המשתה. וכמו כן להשמיע קול הגרמפון שפיר דמי. וע' בשו"ת משפטי עוזיאל מה"ת (חאו"ח סי' לד אות ה). ודו"ק. (ונראה דה"ה לחזן וש"צ הרוצה ללמוד לשורר ולנגן בתפלתו ע"י התקליטים הללו דמשרא שרי. וק"ל.).
 
ומיהו כל זה בנוגע לעורך הגרמפון ע"י תקליטים מוכנים. אבל בנוגע למשורר עצמו שקולטים את הד קולו בלוח הגרמפון, הנה לא מבעיא אם מתכוין להשתבח ולהתהדר בסלסול קולו בפסוקי תפלה וד"ת, שהוא מגונה, וכמ"ש בתשובת הרשב"א ח"א (סי' רטו), שהש"צ המתכוין להשמיע קולו כדי שישבחוהו העם ה"ז מגונה, ועליו ועל כיו"ב נאמר נתנה עלי בקולה ע"כ שנאתיה. ע"ש. ופסקה מרן בש"ע (או"ח סי' נג סי"א). וע"ע באחרונים שם. אלא אף אם כוונתו היא לשם שמים לשמח אלקים ואנשים, לא אריך למעבד הכי להעביר הד קולו בתקליטים, משום דחיישינן לתקלה, שיגיעו תקליטים אלו לידי אינשי דלא מעלו, וישתמשו בהם שלא בשמחת מצוה, לשחוק ולקלות ראש. וביותר יש לחוש שישתמשו ג"כ בתקליטים אלו בשבתות וי"ט. וכבר העלתי בשו"ת יביע אומר ח"א (סי' כ) לאסור בזה. ויתר ע"כ יש לחוש בהיות ולצערנו הרב השידורים העבריים נמשכים בשבת, והם מלווים בחילולי שבת רבים מצד תחנת השידור ומצד השומעים, למגנת לב יראי ה' וחושבי שמו. וקרוב מאד שישתמשו בתקליטים אלו להשמיעם במקלטי הרדיו ביום ש"ק, ולחלל בהם שבת קדשנו. ולו תהיה לפוקה ולמכשול. ואע"פ שאין ראיה לדבר, זכר לדבר, בשופטים (ח כו), ויעש אותו גדעון לאפוד ויצג אותו בעפרה ויזנו כל ישראל אחריו שם ויהי לגדעון ולביתו למוקש. ופרש"י והרד"ק שם, שכוונת גדעון היתה לטובה לזכרון על התשועה הגדולה וכו'. וזנו אחריו ישראל אחר מותו. וכ"ה בילקוט שמעוני ח"ב (רמז סד), שאע"פ שעשאו לשם שמים היה למכשול לכל בית ישראל שזנו אחריו ואמרו לשם טעות נתכוון ותקנו. ע"ש. והזכירוהו חז"ל לגנאי, ע' בילקוט שמעוני שם ובתחלת רות (רמז תקצח). וכן מסיים הכתוב הנ"ל, ויהי לגדעון ולביתו למוקש. וע' בס' חסידים (סי' מה), לעולם יתפלל אדם שלא תבא תקלה על ידו וכו'. ע"ש. והשי"ת ינחנו במעגלי צדק ויצילנו בכל מכשול ותקלה. אמן.
 
 
מסקנא דדינא שאין כל איסור להשמיע פסוקי תפלה ותורה מעל תקליטי גרמפון. אע"פ שיש בהם אזכרות ה'. ואין לחוש בזה להזכרת ש"ש לבטלה. ובלבד שיהיה הדבר בשמחת מצוה, והאזנת השומעים היא בכובד ראש. ובמקום גילה שם תהא רעדה. הלא"ה הוה ליה מושב לצים. והיעב"א.
 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 



קבצים טכניים:
 Y696877.png

שירה בשפה זרה
שירי צחות ומליצה
שירי עגבים וחשק
שירה בפה בסעודת החתן
כלי שיר בסעודת חתן
שירה בכלי שיר
שירה במעורב
עונש השומע/משורר/מנגן
מה דינו של המזמר\מנגן
שמיעת דיסק טייפ או רדיו
מה דינו של הדיסק
פרסום הזמרים החוטאים
כתבי מחאה
אם להזמין זמרים אלו לשמחות
שירה שלא בשמחת מצוה
ערבי שירה וקונצרטים
תשובות מבוארות ע''י העורך
לחן ומקצבים או תנועות של גויים

הסכם שימוש
שאלות נפוצות
מחירון משלוחים
ביטול הזמנה
כיצד לחייג מחו''ל - How to dial from overseas






האתר הוקם ומתוחזק ע"י לוגייט טכנולוגיות
אחסון אתרים    חנות וירטואלית