ראשי  רגילות  מבצעים  הרשמה  צור קשר
   
שלום אורח,להרשמה לחץ כאן סל קניות תיק לקוח
חיפוש


  וואטסאפ כשרות


   שירים בזמן הזה
   שיטות הראשונים
   עוד בנושא

  בעניין פאה נכרית

  בעניין מכונת גילוח
בעניין דרכי השירה והנגינות המקובלות בידינו

בעניין דרכי השירה והנגינות המקובלות בידינו
ליהודי תימן נגינות ושירים מיוחדים, מהו מקורם ומאין יסודם?

 

מחסי בה'. יום ג'  לסדר כי איש בנחלתו ידבקו מטות בני ישראל. ה'תשנ"ו ליצירה, ב'ש"ז לשטרות.

 

יסוד השירים ועמוד הנגינות המקובלות אצלינו בק"ק תימן יע"א, נמשך דור אחר דור מאז היות בית קדשינו ותפארתינו עומד על תילו, כהנים בעבודתם ולויים בדוכנם. הגם כי קיבלנו ששינו בהם מעט, בבחינת איך נשיר את שיר י"י על אדמת נכר. וחזינן נמי כי יש מקצת שינויים מעיר לעיר וממחוז למחוז, או אפילו באותה עיר עצמה וכן בין משורר למשורר. כל שכן מדור לדור לפי רוב השנים ובמצוק הזמנים ופיזורינו בין העמים, קשה שישארו כולם במתכונתם ממש כי זה מהדברים שאין להם שיעור, וכידוע למבין ולמתחקה על השרשים. מכל מקום עשו אבותינו כפי מיטב יכלתם לשמור על מסורת ישראל סבא גם בנגינותיהם, הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב. ועיין חגיגה דף טו: גבי אלישע אחר, שלא פסק זמר יווני מפיו, ומהרש"א והגרעק"א שם. וכה הזהיר המשורר בשירתו קום ידידי בשחרים וז"ל, עֲזוֹב קין והֶבֶל, ואחות לוטן (ושוֹבָל) [ויוּבַל], תופשי כנור ונבֶל. עת ינענעו יתָרים, או יְתַבּלו נעימה. אזניך יהיו סגורים, משמוע מהם מאומה. מִנְּגינתם ושירָם, אזנך הָשַׁע והכבד. ועזוב יפיים ותאֳרם וכו':

והדברים הללו ידועים לנו מן המסורת שבידינו, ומתחזקים מהוכחות שאין כאן מקומן. והמוחש לא יוכחש כי הנעימות שלנו אינן משתוות לשום אומה ולשון, כולל תושבי ארץ תימן עצמה שהיו אבותינו ואבות אבותינו שוכנים ביניהם. וזה גם בתפילות ובקריאות התורה ונביאים וכתובים משנה וגמרא וכיוצא בהם, היפך שאר קהילות ישראל שלקחו מזמר"ת הארץ והטמינו בכליהם כאשר יעיין הקורא בשערים המצויינים בהלכה, כגון שו"ת משאת בנימין סימן ה', ושו"ת הב"ח הישנות סימן קכ"ז, ויוסף אומץ (יוזפא) סימן תר"ב, ושתי ידות למהר"ם לונזאנו דף קמ"ב ע"א, ומעשה רוקח על הרמב"ם פרק ח' מתפילה, ומגדל עוז להיעב"ץ דפוס וורשא דף צ"ו ע"ג, ושו"ת נובי"ק או"ח סימן י"ז, וכף החיים סימן נ"ו ס"ק טו"ב וסימן תק"ס סס"ק ל"א, ומקור חסד על ספר חסידים סימן רל"ח, דף רי"א, ושו"ת ציץ אליעזר חלק י"ג סימן י"ב, ושו"ת יבי"א ח"ו או"ח סימן ז', ובמה שכתבתי בס"ד בשולי המעיל סימן ד' אות י"ט, ובעיני יצחק על שלחן ערוך המקוצר הלכות ראש השנה סימן ק"ט אות מ"א, ובהלכות תלמוד תורה סימן קס"ד הערה נ"ב ד"ה ודע:

ומזה כשלוש מאות וחמשים שנה הופיע אורו של-כמהר"ר שלום שבזי זצוק"ל, אשר שיריו ושירותיו לשונם תיהלך בארץ אבל ראשם מגיע שמי השמימה קודש קדשים כידוע. והזכיר אותו ג"כ גאון עוזינו מהרי"ץ זצוק"ל בשו"ת פעולת צדיק חלק ג' סימן קע"ד דף צ"ד בזה"ל, והוא מה שייסד המשורר ר"ש אלשבזי ז"ל, ואם בא לא נכין וכו' יעו"ש. ועליו כתב בנחלת יוסף דף פ"ב, הרב הגדול בענקים אחרון בזמן וגדול במעלה, בקי בכל סתרי תורה וכל עומק הלכה חמורה, חיבר כשלושת אלפים שירים ופיוטים נחמדים ויקרים, רחב ליבו ועומק בינתו ברזי הסתרים, מה רבה ענותנותו כהלל הזקן וכו'. המשוררים בכל תימן כמעט רובם ככולם שואבים רק מהבאר הגדול הזה יעוש"ב. והרה"ג שלום אלשיך זצ"ל (רב קהילת התימנים בירושת"ו) כתב בפתיחת פירושו לשיר אהבת יום שבת, זאת השירה חיברה גאון האלהי ר"ש בן הרב יוסף ב"ר ישראל שבזי זצוק"ל, והיא בנויה בית בלשה"ק ובית בל"ע לחבר זו"נ. ויש בה סודות רמים ונפלאים עד מאד ע"כ. והרה"ג חיים סנואני זצ"ל באחד מספריו שראיתי בכתי"ק ועדיין לא נדפסו, כתב שהוא היה נצוץ דוד המלך ע"ה. ודי בזה כאן:

רבותינו הגדולים והקדושים חכמי תימן נע"ג, הנהיגו סדרים נכונים בשירתם וזמרתם, קבעו הלכות וגדרו גדירות שנתקיימו עד הדור האחרון. כגון: א. שלא יהיו בהם דברים בטלים ושיחות הבלים, כל שכן וחלילה דברי חשק ועֲגָבים האסורים מחמת יצה"ר, עיין רמב"ם פכ"ב מאיסורי ביאה הלכה כ"א ובתשובותיו סימן רכ"ד, ושלחן ערוך או"ח סימן ש"ז סעיף ט"ז ואהע"ז סימן כ"ה סעיף א', ושדי חמד מערכת חתן וכלה אות י"ב, ועוד בספרים רבים. ב. שלא לנגן בכלי זמר כלל ועיקר אפילו בשמחת חתנים, זולתי בפה, כמשמעות דברי רבינו הרמב"ם ומרן הש"ע דלא כהרמ"א, והרחבתי בזה בס"ד בעיני יצחק על שלחן ערוך המקוצר סימן ק"ז אות ח'. ויש רבים מקרוב שהתירו להקיש ביד על פח לפי שאינו כלי זמר, ותו לא. ופחים אלו הובאו אליהם בתקופה האחרונה מלאים נפט, ואחר שנתרוקנו השתמשו בהם לצורך זה, וכפי הנראה בדורות הקודמים לא היה בנמצא כעין זה. ג. שלא לשיר פסוקי תנ"ך כלל ועיקר, ולא רק שיר השירים, עיין סנהדרין דף קא. ורש"י שם, ורמב"ם בפירוש המשנה שלהי פ"ק דאבות, וראבי"ה בברכות סימן צ"א, ובמקוא"ה. ד. שאין מתחילים שירה, עד שפותחים בשיר (הנקרא "נשיד") לפניה, עיין הקדמתי לדיואן נעים זמירות. ה. אומרים את הכל בשלימות, וגם אין מדלגים וקופצים משיר לשיר ומשירה לשירה, כי הכל מיוסד במספר במשקל. ו. הקהל מקשיבים באין אומר ואין דברים בלא אכילה ובלא שתיה, ונותנים רמז לדבר, כי שירה בגימטריא תפִלה.

אין צריך לומר כי הצניעות והקדושה יסוד הכל, אנשים לבד ונשים לבד, קולן לא ישמע וריקודן לא ייראה חס ושלום, ועיין מ"ש בס"ד בשו"ת עולת יצחק חלק א' סימן קמ"ז אות ג'. וכל אלו מלבד מה שהרחיקו מלקבל נגינות הגויים כדבר האמור, וכן אופן ריקודים שהם כמנהג הגויים או סוגי ריקוד המיוחדים לנשים וכיו"ב. אין פלא איפא כי במסיבות כאלה שרתה שכינה, ועיני המשוררים והשומעים זולגות דמעות מרוב רגש חרדת קודש:

הלא למשמע אוזן דאבה נפשינו בדורנו, שמה ושערוריה נהייתה בארצינו, לא זו בלבד שמזייפים ומסלפים שירי קודש בנגינות נכריות ונוטעים זמורות זרות בכרם בית ישראל, אלא עברו כל גבול לשורר דברי ניבול-פה רח"ל אוי להם ולחלקם, ומתערבים בריקוד זכרים ונקיבות ונופלים בשחת רשתם, והכל בהסוואה ובהטעאה כאילו אֵלו הם "שירים תימניים".וגם מי שאינו מבין המלים שהם בלשון ערבי, סוף סוף ארס הטומאה טמון בהם ומפעפע ועולה, ועל דרך שכתב השל"ה והביאוֹ המשנ"ב בשער הציון סימן תק"ס אות כ"ה שלא לזמר שירי עגבים לתינוק שזה מוליד לו טבע רע יעו"ש. ויש מחטיאים עוד את הרבים גם בהדפסת שירי קודש עם שירי הבל וזימה. [ואין פלא איפא כי בזמנינו בדרך- כלל אין טעם וריח לשירה]. התייצבו לדין דעו מה תענו. עורו ישני לב למתי תישנו:

ולכלל בני קהילתינו נקרא, צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיותיך על משכנות הרועים, הבה ונסיר את אלהי הנכר אשר בקרבנו, נאזור מתנינו בשארית כוחותינו למנוע בדרכי נועם את הריקודים המעורבים, והשירים המתועבים, וכל מקום שאתה מוצא "גדר" ערוה אתה מוצא קדושה. ואז בהיות מחנינו קדוש, ישיב שכינתו יתברך לתוכינו במהרה בימינו אכי"ר:

 

כעתירת צעיר צאן קדשים

יצחק רצאבי


שירה בשפה זרה
שירי צחות ומליצה
שירי עגבים וחשק
שירה בפה בסעודת החתן
כלי שיר בסעודת חתן
שירה בכלי שיר
שירה במעורב
עונש השומע/משורר/מנגן
מה דינו של המזמר\מנגן
פרסום הזמרים החוטאים
מה דינו של הדיסק
שמיעת דיסק טייפ או רדיו
כתבי מחאה
ערבי שירה וקונצרטים
שירה שלא בשמחת מצוה
אם להזמין זמרים אלו לשמחות
תשובות מבוארות ע''י העורך
לחן ומקצבים או תנועות של גויים

הסכם שימוש
שאלות נפוצות
מחירון משלוחים
ביטול הזמנה
כיצד לחייג מחו''ל - How to dial from overseas






האתר הוקם ומתוחזק ע"י לוגייט טכנולוגיות
אחסון אתרים    חנות וירטואלית