אם מותר לנגן קטעי תפלה ובקשות בניגוני עגבים.
אם מותר לנגן קטעי תפלה ובקשות בניגוני - עגבים, כי פשתה המספחת על כך בכמה בתי כנסיות, וכמה מהיראים התעוררו למחות על כך, ופרסמו מודעות אזהרה, אבל נתקלים בהתנגדות ובטענות שכנגד שאין בזה איסור.
הנה לדעתי לית דין צריך בושש כי תועבה היא להלביש דברי - קדושה במלבושים צואים כאלה שריח של זנות נודף מהם ומטמאים ומטמטמים את הגוף ואת הנפש וצא טמא יאמר עליהם שלא להכניסם במקומות קודש של בתי הכנסת מקדשי - המעט של האומה. וחז"ל במס' סנהד' ד' ק"א ע"א אומרים לנו דהקורא פסוק של שה"ש ועושה אותו כמין זמר והקורא פסוק בבית משתאות בלא זמנו מביא רעה לעולם מפני שהתורה חוגרת שק ועומדת לפני הקב"ה ואומרת לפניו רבש"ע עשאוני בניך ככנור שמנגנין בו לצים. ואומר אני דלקרוא בבתי משתאות בלא זמנו הוא פיגול ולא ירצה בבחינה של שחוטי חוץ ואילו לנגן בקודש פנימה בניגון עגבים, פיגול הוא ולא ירצה להתקבל לפניו ית' בבחינה של חולין שנשחטו בעזרה.
ולכן אחד העושה ואחד המסייע לכך הוא בגדר של ויתן לשבי עוזו ותפארתו ביד צר, ואך מעשה שטן הוא לפתות יראים ושלמים לשורר, או להסכים, שישוררו שירי תפלה ובקשות קודש, בניגוני עגבים שהמה כאש בנעורת לגרום להפסדת טהרת הכוונה, ביודעים ובלא יודעים, ולתת מקום לשפחה שתירש את גבירתה, להחליף היכל ניגון דקדושה בהיכל ניגון דסטרא דשמאלא רח"ל, ולהוליך את התפלות והבקשות אל מחוץ למחנה כקדשים פסולים ר"ל (יעוין שו"ת חתם סופר חאו"ח סו"ס ר"ה ע"ש), באשר הניגון הוא בהרבה פעמים הרוח החיה של השיר והקובע את צילצול - משמעותו.
ואך פיטומי מילי בעלמא הוא לבוא בגיבובי דברים לטהר שרץ זה ולומר שניגוני העגבים מכיון שמנגנים אותו בשירי קודש אינם מעוררים באדם המנגנם חשק ותאוה זרה, וכן גם לא בקרב לב השומעים והמאזינים, המציאות ההפוכה מטפחת על פניהם של אלה, ואולי אך יחידי סגולה יכולים להנצל מזה לגמרי בהעמיקם חקר אל עומק תוכיות התפלה והבקשה הנאמרת, אבל לעומת זה יש להם לתת לב אל ההפסד היוצא מהשכר כאשר המוני עם הפשוטים המקשיבים והמאזינים נתקלים באין ספק וכאילו מאליהם בהרהורים רעים ובחשקי - תאוה
...בסיכומו של דבר. זאת התורה היוצאת מבירורנו ומבירורו המיוחד של הבעל מעשה רוקח בזה, כי הכנסת והלבשת שירי תפלה ובקשות בבתי הכנסיות, בניגוני עגבים הרי זה כמכניסים אל הקודש אש זרה אשר לא צוה ה', אשר השורף ומכלה את כל בשריפת נשמה, כי המוחש לא יוכחש (כלשונו של המעש"ר) שזה מביא לביטול הכוונה ולגירוי היצה"ר, ואשר גורם ממילא בכנפיו לסתימת חלונות בשמים ממעל שלא יכנס לפניו ית' תפלות ובקשות פגומות כאלה העטופות בקליפות הסט"א, ותוכם כקליפתם נזרקות למצולות תהומות החושך אל מקום אשר לא יפקדו ולא יזכרו, ולא עוד אלא שהמנגנים והמאזינים עוד יתבעו לדין שמים על השתמשם בשרביטו של מלך מלכו של עולם לישא את שמו לשוא להשמיע עי"כ ניגוני תועבה כאלה. ולכן שומר נפשו ירחק מזה, ולהשומעים לבער נגע צרעת זה תבוא עליהם ברכת טוב.
