ראשי  רגילות  מבצעים  הרשמה  צור קשר
   
שלום אורח,להרשמה לחץ כאן סל קניות תיק לקוח
חיפוש


   שירים בזמן הזה
   הועד לנגינה יהודית
   שיטות הראשונים

  בעניין פאה נכרית

  בעניין מכונת גילוח
הגאון הספרדי רבי שלום משאש זצ"ל, בשו"ת "שמש ומגן"

 (שו"ת שמש ומגן חלק ד', אה"ע סי' צ"ג)
 
בענין פאה נכרית, ראיתי בספר הליכות עולם להגר"ע יוסף שליט"א חלק רביעי, פרשת ויקהל אות י"ג, הביא את דברי הרב בן איש חי (שם), שכתב: "וילבשו פאה נכרית הקלועה ועומדת מבעוד יום", ע"כ. ופירש הראש"ל את דבריו, שכוונת המחבר היא עם כובע או מטפחת, אבל בוודאי שפאה נכרית לבדה אסור לצאת בה לרה"ר כמש"כ גדולי הפוסקים האחרונים וכו', ע"כ. והנה ידועה מדתו של הרב בן איש חי, שהיה חסיד ומקובל, ואילו הייתה כוונתו עם כובע ומטפחת כמש"כ בהליכות עולם, ודאי שלא היה נמנע לבאר דבריו היטב דאיירי עם כובע, שלא יטעו בדבריו להקל. גם אילו היתה מכוסה בכובע או מטפחת, למה מצריך תנאי שתהיה קלועה ועומדת מבעוד יום, והלא כיון שהיא מכוסה ואינה נראית, למה מצריך תנאי שתהיה קלועה ועומדת, והלא שום אחד לא יראה אותה, ואין לחוש שמא תקלע אותה בשבת. הא ודאי שכוונתו דאיירי שהיא גלויה לגמרי, ולזה מקפיד הרב שתהא קלועה ועומדת מבעוד יום, הא לאו הכי יש לחוש שמא יקלענה בשבת. זה נראה לי פשוט ומוכרח בדבריו ז"ל. וממילא גם הרב בן איש חי יהיה נר נוסף עם הפוסקים הגדולים שהבאתי בספרי תבואות שמש סי' קל"ז וכו' [כאן הביא הרב באריכות את כל הפוסקים המתירים שהביא לעיל].
 
[אמר המעתיק: וראה עוד מש"כ רבי יוסף חיים זצ"ל בספרו "בן יהוידע" למסכת עירובין (ק:) וזה לשונו, "דהא ודאי אם השיער סתור אינו שבח לה, דהוי כלילית, אך אחר שקולעתו הוא שבח, כי תתנאה בזה, וכנראה בחוש הריאות דהאשה מביאה פאה נכרית ועושה אותם קליעות להתנאות בם, ולכן מנה הכתוב השיער בכלל הקישוטין, דכתיב "שערך כעדר העזים" והיינו בהיותו קלוע".
 
ועכ"פ מסתבר יותר לומר שכוונת הבא"ח היא דוקא לקליעה כעין צמה היוצאת מכיסוי ראשה, שזה היה נהוג בזמנם, ובאופן זה מותר פאה נכרית. ולכן אין ראיה כ"כ מדבריו שם, למרות שמוכח מדבריו שאין הרהור בשיער תלוש שהאשה מתנאה בו, ומותר לצאת כך לרה"ר, והוא הדין לפאה נכרית שלימה במקום שנהגו כך ואין בה משום מראית העין].
 
והנה הגאון הראש"ל, נטתה דעתו אחר המחמירין, ואף שהביא כמה פוסקים שהאריכו ליישב קושיות המחמירין, עם כל זה נשאר בדעתו להחמיר, וכאן בהליכות עולם הביא דעת הרבה פוסקים המחמירין, ע"ש. וסיים, דלא כמש"כ להקל בשו"ת שמש ומגן ח"ב סי' ט"ו והלאה, מפני שנעלמו ממנו דברי כל האחרונים הנ"ל, וכתב שכבר פרסם האיסור בכמה מקומות ותלי"ת רבות בנות הסירו הפאה מעל ראשן.
 
והנה מה שכתב שנעלמו ממני דברי האחרונים הנ"ל, על זה יש להשיב, ראה נא למעלה דברי הרבה פוסקים ראשונים ואחרונים, שכתבו לחזק המנהג. ומש"כ שהרבה בנות הסירו הפאה, הנה לא מספיק שיחזרו איזה בנות, והעיקר הוא נשי הרבנים הראשיים, ונשי הרבנים והדיינים אשכנזים וספרדים בארץ ובחו"ל, ושום אחד לא חזר בו, כי הם יודעים שיש גדולי הפוסקים אדירים וגם חסידים גדולים, ועם כל זה התירו. ובפרט שאני הצעיר עומד להליץ בעד רוב העולם המתירין, חכמים ונבונים וכל בני ישראל, וזוהי מצוה גדולה להליץ עליהם שיש להם על מה שיסמוכו, וכל שכן שלא לקלל אותם ח"ו, והם גדולים בתורה ובהלכה, ולא ליתי עליהם כי אם טובה וברכה. וגם אותם פוסקים שאמרו שהמנהג נשתרבב ע"פ אפיקורסים, לא כיוונו חלילה וחס לומר כן, כיון שיש לזה יסוד גדול בדברי גדולי הפוסקים. גם דברי עצי ארזים הנ"ל שכתב שהמורים היתר עתידים ליתן את הדין, חלילה לומר כן על כל אותם פוסקים ראשונים שכתבו להתיר. ועיין שם בספרי חלק ב' בכמה סימנים, עסקתי לברר ההלכה להתיר וליישב כל הקושיות שהקשו עלי, והעליתי להתיר בשופי ע"פ הדין.
 
גם הוכחתי בראיות עצומות, שגם המחמירין המתחסדים בספר דת יהודית כהלכתה וכו', כולם כתבו להדיא דמדינא אין להוכיח לאסור בפאה נכרית מדינא דגמרא וכו', וקצת ראיה יש להוכיח להיתר. אך אמנם יש לחוש לדברי אחרונים שיסרקו אותה בשבת ויבואו ג"כ לצאת בשערות ראשן וכו', ע"ש [לשונו של ה"בית יצחק"]. וגם חשו לדת יהודית, או מצד מנהג, או מראית עין, עיין בספר דת יהודית כהלכתה עמ' ל"ב ועמ' נ"ב והלאה, ובספר דת והלכה עמ' ט"ו. ושם בספרי הבאתי ראיות להתיר, ושאין בזה דת יהודית בדבר שכל הנשים עושות, והבאתי ראיה מדברי הראש"ל עצמו. גם מצד מנהג אין לאסור, דאתי מנהג ומבטל מנהג. גם משום מראית העין ליכא, בדבר שכל הנשים עושין אותו. וכן כתבו המחמירין עצמם משם התשורת שי סי' תר"ע. ובשביל שהכל בא בארוכה בספרי תבואות שמש ושמש ומגן הנ"ל, אני מקצר ועולה שלא להאריך טרחא, והראש"ל בספר הליכות עולם לא הביא שום פוסק המתיר.
 
ולכן אף שהראש"ל כתב שנעלמו ממני דברי האוסרים, זה אינו, שאם קצת נעלמו ממני ודאי, אבל הבאתי בדברי גם סברת האוסרים, ורק בראותי כל גדולי עולם המתירים וחיזקתי דבריהם מן הש"ס, אמרתי להליץ בעד המנהג הקיים בכל העולם וכו', רבנים גדולים, חסידים ואנשי מעשה, ושמח אני בחלקי שהלצתי בעד כל הדור, ובמקומי אני עומד, ולא ראיתי דבר שיחזיר אותי מסברתי, וכיון שהדבר קמחא טחינא בספרי תבואות שמש ובספרי שמש ומגן, לכן כאן קיצרתי, ודי בזה הערה, וכל זה אחר המחילה רבה מכבוד הראש"ל פאר הדור, כי רב הוא.
 
ולראיה חתמתי פה ירושלים עיה"ק ביום ט"ו בשבט תשס"א לפ"ק, ע"ה שלום משאש ס"ט.

 


תלמוד בבלי וירושלמי - ש''ס
ארבעה טורים
שלחן ערוך
רמב''ם
ספרים נוספים
טליתות

הסכם שימוש
שאלות נפוצות




האתר הוקם ומתוחזק ע"י לוגייט טכנולוגיות
אחסון אתרים    חנות וירטואלית