ראשי  רגילות  מבצעים  הרשמה  צור קשר
   
שלום אורח,להרשמה לחץ כאן סל קניות תיק לקוח
חיפוש




   שירים בזמן הזה
   הועד לנגינה יהודית
   שיטות הראשונים

  בעניין פאה נכרית

  בעניין מכונת גילוח
יעקב חיים סופר

יעקב חיים סופר

רחוב  רבינו  גרשום  26
       ירושלים ת״ו

            בס״ד. ח״י סיון תשל״ח. ירות״ו

            לכבוד מעלת ידידי הרב החו״ב וכו׳ כמוהר״ר משה ווינער שליט״א מח״ס הנפלא במינו הדרת פנים — זקן.

 שלו׳ וברכה וכט״ס באהבה,

. . . אודות שאלתו במה שטענו קצת שהגילוח במכונות החדשות לא הוי בגדר גילוח והשחתה דאסרה תורה, אלא הוי בגדר ״כתישה״ ולפיכך י״ל דשרי וכו׳ וכו׳ — והנה אף שאני איני כדאי מכל מקום לענ״ד נראה דאין כאן אלא שינוי השם גרידא ותו לא, והמוחש לא יוכחש, ומכל גדולי רבותינו שאסרו למכונות הנ״ל סתירה יוצאת לסברה מחודשת זו, ויש לתמוה על הרוצה לסמוך על חילוקים כל דהו באיסורי תורה, צא וראה מ״ש הגאון מהרש״ם ז״ל בתשובותיו ח״ה (סי׳ מ״ד סד״ה ואולם) ״ובכל זאת מסתפינא להקל מסברה באיסור תורה, וכבר כתב הר״ן ז״ל בתשובותיו דאין לסמוך על סברות באיסורי תורה״, ע״ש, והדברים ק״ו ומה אם שר התורה ועמוד ההוראה הגאון האדיר מהרש״ם זלה״ה שסברתו תורה היא, לא רצה לסמוך ע״ז באיסורי תורה מה נענה אנן והכיצד יתכן לסמוך על סברה כחו״ט השער״ה, ועיין לגאון מופה״ד מהרש״א אלפנדרי ז״ל בפסק השמיטה בשו״ת הסבא קדישא ח״א (חיו״ד סי׳ כ״ב דע״א ע״א) שכתב ״ומה מאד יש להפליא על דבריו אלו דסמך על דעתו, דאפילו הראשונים אשר לבם פתוח כפתחו של אולם ונהרין להו שבילי דכולי תלמודא וכל דברי הגאונים כמאן דמונחי בכסתייהו וכל רז לא אניס להו וקיימו מה שאמרו ז״ל אדם כי ימות באהל, חשו לדברי מי שקדמם ולא סמכו על דעתם הרמה, כ״ש אנן יתמי דיתמי שנסתמו מעיינות החכמה, ושר של שכחה מצוי, ולית לן כאצבעתא בקירא בסברא שנסמוך על דעתינו״, ע״ש.

וראה מ״ש הגאון מהריא״ז ענזיל ז״ל, תלמידו המובהק של רבינו הגאון בעל קצות החושן, בתשובותיו (סי׳ צ״ד דפ״ד סע״ב) ״וכלל זה יהיה מסור בידך שאין אנו רשאין לחדש דין והלכה מסברתינו העניה והדלה, כי אם לפרש את דברי הפוסקים הקודמים לנו וכמו שאמר התנא האלוקי לריב״ב אם לקיים דברי חכמים וכו׳ חכם גדול אתה שקיימת דברי חכמים (עיין נגעים פ״ז ופי״א) איברא אנן יתמי דיתמי חלילה לנו להרים ראש ולפצות פה נגד פסקי רבותינו הפוסקים ראשונים ואחרונים, והדבר הקשה לנו נתלה בחסרון דעתינו וקוצר השגתינו שהוא האמת״. וכתב הג״ר יהודה עייאש ז״ל בשו״ת בית יהודה ח״א (חא״ח סי׳ ח׳ ד״ה ואחרי) ״ומנין לנו להמציא דין חדש מדעתינו בלא סברה וראיה״, והגאון מסזלאב ז״ל בשו״ת שם אריה ח״א בתשובות שבסוה״ס (ס״ס י״ג ד״ה כעת) כתב ע״ד הג״ר יונתן ז״ל בכריתי ופלתי וע״ד הגאון שואל ומשיב ז״ל, וזל״ש, ואין בכח האחרונים לחדש דבר כזה ולהכשיר מסברה בלא ראיה מן הראשונים״ ע׳׳ש, וע״ע לו בספרו ערוגות הבושם (דף קס״ז ע״ג). ורבינו החתם סופר ז״ל בחידושיו לכתובות (דף ב׳ ע״א) כתב עד״ק של הגאון ישוע״י ז״ל ״ולא נהירא לחדש מה שלא שיערו אבותינו הראשונים ז״ל״, ועמ״ש בשו״ת הגרא״ל צינץ ז״ל חאה״ע (סי׳ כ״ב דף מ״ד ע״ג), ״ואם נפרש כן, זו קשה מן הראשונה ששום פוסק לא חלק בכך, ואין לבדות חדשות נגד משמעות כל הפוסקים והמפרשים ז״ל״. וע״ע לו ז״ל בשו״ת משיבת נפש מהדו״ת (ר״ס ב') שכתב ״קשה. לחדש מילתא דלא רמיזא בש״ס כלל״, וכבר כתב כן בתרומת הדשן (ס״ס ט״ז) דקשה מאוד לבדות חילוקים מן הדעת שאינם רמוזים בש״ס ובפסקי הגאונים ז״ל, והביאו מרן הב״י ז״ל באו״ח (ס״ס ק״ג) ע״ש.

ועיין לש״ב הגרע״א סומך ז״ל בס״ה זבחי צדק ח״ב (עמוד פ״ד) שכתב ״אין אנחנו יכולים להמציא חילוק מדעתינו אם לא שיש לזה גילוי מדברי הפוסקים״ ע״ש. וכ״כ הגאון בעל אוה״ח הק׳ ז״ל בספר פרי תואר (סי׳ צ״ח סק״ה.) ״ואין לנו לסמוך על דעתינו נגד הראשונים במילתא דסברא זולת בראיה והוכחה ברורה, כי בערך הסברה סברתם גדולה ונקראת סברה משא״כ
דעתינו״ ועע״ש, ועיין לגאון מהרש״ק ז״ל בשו״ת טוב טעם ודעת מהדו״ק (סי׳ קט״ז דמ״ו ע״ב) שכתב ״אך מה כוחינו ומה גבורתנו לחלוק על משמעות הפוסקים דמשמע להיפך״׳ ועיין בישועות יעקב חאה״ע (סי׳ כ״א, דכ״ז ע״א ד״ה והוא) בדברי הגאון נכד המחבר ז״ל שכתב ״חלילה לפרש פירוש חדש אשר לא שערו רבותינו ז״ל להקל, כנגד דעת כל הפוסקים דאסרו גם בכה״ג״, ובשדי חמד אספ״ד (מע׳ ה׳ אות ט״ו ד״ה וכתב) כתב ״סברה שלא נמצאת בפוסקים קשה לחדש מדעתינו״,

ועיין לגחיד״א ז״ל בעין זוכר (מע׳ א אות ט״ז) שהביא משם הגאון מהר״י הלוי ז״ל בתשובותיו (סי׳ ס״ב) שאין להוציא דין מסברה רק צריך לבקש סמך לזה מהגמרא או מהפוסקים ע״ש, והגאון מהרש״ם ז״ל בספר עין הרועים (דצ׳יח ע״ב אות ב׳) הביא כן מירושלמי ערוך פסחים (פ״ו ה״א) כל תורה שאין לה בית אב אינה תורה, ופירש בקרבן העדה שאין לו ראיה או קבלה מידו ע״ש, וע״ע לו בתשובותיו ח״א (סי׳ רט״ו) שכתב ״וגם בלא ראיה אין בידנו לחדש מה שלא נאמר בש״ס ובפוסקים ראשונים״, ובשו״ת דברי מלכיאל ח״ה (סי׳ ז׳ ד״ה והנה) כ׳ ״וחלילה לנו לחדש דבר שלא נזכר בפוסקים הראשונים״ ע׳׳ש, וע״ע בשו״ת רלב״ח (ס״ס ל״ז) ולתלמידו בשו״ת רשד״ם חאה״ע (סי׳ קכ״ח דייה והנה על) ולגרי״ש נתנזון ז״ל בשו״ת שואל ומשיב רביעאה ח״ב (סי׳ כ״ט ד״ד ע׳׳ד) ותהלה לדוד ח״ב הל׳ שחיטה (סי׳ בי, ד״ג ע״א) ועוד.

ובס״ד הארכתי מעט להראות שחלילה להכריע ולפסוק במילי ואיסורי דאורייתא מכח סברה גרידא בלא שום ראיה מהימנא, והדברים ק״ו ומה אם רבותינו הנ״ל זיע״א שהיו גאוני עולם ומצוקי ארץ וסקרו בסקירה אחת את כל התורה ושלטו בכל מקצועות התורה וכל רז לא אניס להו בכל מכמני התורה, וממש כל קריה לא שגבה מהם, ואעפ״כ הם הם הזהירו על כך שאין לסמוך באיסורי תורה על סברה גרידא וכנ״ל, איך נבוא אנן דרא בתרא ונעשה מעשה ונסמוך על כח סברה דקה ואשר אינה מוכרחת כלל באיסורי תורה חמור ותמידי, אתמהא.

  מה גם שבעצם הסברה המחודשת (כתישה) הזאת יש לפקפק טובא, דמידי תער כתיב באורייתא, ואנן לא אזלינן אלא בתר עצם הענין וכל שיש בו השחתה אסור, וכמבואר היטב בדברי גאוני בתראי ז"ל ועמ״ש מהר״ש בר בריה דהנוב״י ז״ל בשו״ת נודע ביהודה מהדו״ת חיו״ד (סי׳ פ"א) ועמ״ש בברכי יוסף יו״ד (סי׳ קפ״א אות זי) משם הרב״ה ז״ל ע״ש, וכמבואר דבר זה היטב בספרו דמר נ״י בהרבה מקומות, ואם אותם חכמים נ"י היו מעיינים בעינא פקיחא, אליבא דאמת, בספרו דמר נ״י היו רואים שאין לסברה החדשה הנ"ל שום ביסוס, ואנן לא אזלינן בתר שמא (גילוח או ״כתישה״ לדעתם) אלא בתר טעמא אזלינן וכל שיש בו גילוח והשחתה אסור, ומדברי כל אותם הגדולים שאסרו מכונות גילוח דזמנינו תשובה יוצאת לסברה מחודשת דלעיל, וכבר ראיתי במכתבו דמעכ״ת נר״ו את תשובת הגאון המפורסם מהרש״ה ואזנר שליט״א בעל שבט הלוי, שכבר ביטל את המעוררין ומחי לה אמוחא אהך דעתא, וכמבואר היטב בדבריו, ע״ש דברים המצודקים בטוטו״ד נאמרים....

ואחתום בברכה שיזכהו השי״ת להגדיל תורה ולהאדירה ולזכות את הרבים בכל מילי׳ דמיטב   כעתירת   ידידו   הדורש"ת   באה״ר

יעקב חיים סופר

 

 מכתב מרבי יעקב חים סופר לרבי משה ווינער על ספרו "הדרת פנים זקן" נדפס בהוספות שבסוף הספר ח"ב עמוד תשי"ז

 

 


פסקי הרבנים
מכונת גילוח - פעולת המכונה

הסכם שימוש
שאלות נפוצות



האתר הוקם ומתוחזק ע"י לוגייט טכנולוגיות
אחסון אתרים    חנות וירטואלית