ראשי  רגילות  מבצעים  הרשמה  צור קשר
   
שלום אורח,להרשמה לחץ כאן סל קניות תיק לקוח
חיפוש


   שירים בזמן הזה
   הועד לנגינה יהודית
   שיטות הראשונים

  בעניין פאה נכרית

  בעניין מכונת גילוח
רבנו פרחיה

  

רבינו 1פרחיה 2כתב וז"ל ובפיאה נכרית. כלומר 3שמתקשטין בו מי שאין להן שיער 4ארוך. והוא מלשון (ויקרא ט"ז) פאת ראשכם. אין יוצאין אלא לחצר 5ולא לר"ה, דילמא נפלה ואתיא לאיתוייה. והא דשרינן שתצא האשה בפיאה נכרית לחצר הוא, שיהא ילדה בשל ילדה, אבל ילדה בשל זקינה אסור שמא תתבייש מחברותיה ותתירם ותעבירם ד"א בכרמלית, אבל זקנה בשל ילדה מותר, דכיון ששבח הוא לה ואינה מתביישת 6אין כאן חשש איסור כלל. עכ"ל
 ___________________________
 
1רבינו פרחיה הוא מהראשונים (השלטי גיבורים הודפס לראשונה בשנת שד"י בסביוניטה אמנם רבינו פרחיה בר נסים היה בשנת ה אלפים ז ליצירה (לפני 764 שנה מהיום) דהיינו יותר מ300 שנה לפני הרב יהושע בועז בעל שלטי הגיבורים) ולדעתי תשובה זו דוחה את כל דברי האחרונים!

 במסכת שבת סד עמוד ב הובא גם בקובץ שיטות קמאי שבת חלק ב עמוד תתקנט)

3 ממש"כ שמתקשטין בו כו' משמע שהפאה מעל הסבכה דאל"כ איך רואין את הקישוט, וכן ממש"כ מי שאין להן שיער ארוך משמע שהפאה באה על הסבכה ולא מתחת דאל"כ מה הועילו (ולכאורה יש להקשות בגלל שאין לאישה שער ארוך היא חובשת פאה!, כי היא חפיצה להתנאות בשיער ארוך, אמנם דבר זה אינו מובן כלל דאם כוונת האשה להתייפות בשער ארוך מה לי אם יש לה שיער קצר או ארוך דבוא נגיד שיש לה שיער ארוך, הרי ברור שהיא חייבת לכסות אותו בכיסוי משום פריעת ראש אמנם באמת אין זו קושיה חזקה כי ידוע דעת הרשב"א (הובא בבית יוסף או"ח סימן ע"ה) שלא נהגו הנשים להיזהר בפריעת ראש בשיער היוצא חוץ לצמתן דאדרבא היו מתנאות בשיער זה [ולכן כתב הרשב"א שאין בשער זה איסור ערוה כיון דאין דרך לכסותו ע"ש] וממילא מובן שנשים ששערן היה קצר היו חובשות פאה נכרית עם שיער ארוך על מנת להתנאות בשיער), וכן ממש"כ בהמשך דילמא נפלה משמע שהיא על הסבכה דאם היא מתחת לסבכה אינה יכולה ליפול, וכן ממש"כ ילדה בשל זקנה אסור שמא תתבייש מחברותיה משמע שהפאה נכרית על הסבכה שאז יכולה להתבייש אמנם אם היא מתחת לסבכה אין מי שיראה זאת
4 ודאי שהבנת הבאר שבע שתפקיד הפאה היה לעשות את האשה כבעלת שיער כלומר שיחשבו שיש לה שיער הרבה אבל הוא תחת הסבכה, כאן בדברי רבינו פרחיה לא עולה יפה דא"א לומר שמש"כ "ארוך" הכוונה לגדול ומלא. דהראשונים ידעו לדבר היטב וז"ב
5 ולא לר"ה דילמא נפלה ואתיא לאיתוייה ד"א ברה"ר משמע שהאיסור הוא דוקא משום איסור הוצאה איסור שבת אמנם ביום חול שרי אף ברה"ר ואין כאן חשש איסור כלל

 6 יש שרצו להשיב לי שמרבנו פרחיה הזה לא מבואר אם מדובר באשה נשואה או רווקה. וממילא אין ראייה להתיר פאה לנשואה וע"ז השבתי להם א. רבינו פרחיה בא לבאר מה זה פאה שמוזכר בגמ' ובגמ' מבואר שהתירו לה פאה נוכרית בכדי שלא תתגנה על בעלה ולפ"ז מוכרח שדיבר רבנו פרחיה דוקא בנשואה ואדרבא לרווקה לא התירו פאה דאין שם לטעם זה שלא תתגנה על בעלה. ולפ"ז יהיה אסור לה פאה נכרית אף לחצר כדרך שאר תכשיטים
ב. בפשטות אין לבתולה מה לעשות עם פאה כי מותר לה לצאת בראשה פרוע ומסתמא שכל הדיון הוא על אשה שרוצה לצאת בפאה נכרית כתחליף לשערה שאסור משום דת יהודית
ג. אם היה חילוק בין פאה של נשואה לשל רווקה הרב לא היה אומר בפשטות טעם שמתקשטין בו מי שאין להן שיער ארוך שהוא כביכול טעם לבתולה, ושותק מלהזכיר את הטעם של לבישת הפאה לנשואה

 

 

 

 

 

 

 

 



קבצים טכניים:
 G542412.pdf

פאה נכרית זה מותר
פאה נכרית זה אסור
מותר אבל ראוי להחמיר
ממשמעות דבריהם - פאה נכרית מותרת!
פאה שאינה ניכרת
פאות ארוכות ומסולסלות (בולטת)
איך הפאה היתה נראית פעם
קריקטורות בנושא פאה נכרית
דיון בדברי שלטי הגיבורים
דברי הראשונים בנוגע לפאה נכרית
באמצע עריכה

הסכם שימוש
שאלות נפוצות




האתר הוקם ומתוחזק ע"י לוגייט טכנולוגיות
אחסון אתרים    חנות וירטואלית