ראשי  רגילות  מבצעים  הרשמה  צור קשר
   
שלום אורח,להרשמה לחץ כאן סל קניות תיק לקוח
חיפוש


   שירים בזמן הזה
   הועד לנגינה יהודית
   שיטות הראשונים

  בעניין פאה נכרית

  בעניין מכונת גילוח
הגאון ר' אריה ליביש הורוויץ זצ"ל. בספרו הרי בשמים

הגאון מרן אריה ליבש הלוי איש הורוויץ זצ"ל.

[נולד בט"ו באב שנת תר"ז - נפטר בכ"א סיון תרס"ט]

שהיה הרב ואב"ד בסטריא וסטאניסלאב (ראה תולדות המחבר)

בספרו הרי בשמים סימן ל"ו

כתב דודאי משמע שאף ברה"ר מותר בפאה נכרית אמנם אפשר דמיירי בגמ' בפאה מכוסה ולכן אין ראייה להתיר כי אפשר שיהיה אסור משום מראית עין, כתב עוד דאין איסור הנאה משיער מת נכרי אמנם כיון דהמשא מלך כתב שרע עליו המנהג שמשימין משי שחור על פדחתן ומכ"ש הפאה נכרית שנראה כשערה ממש בודאי ראוי להחמיר. 

פתח פי די אף

לק' פאלטושען במדינת מאלדוי.

בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר הנני נותן לו את בריתי שלום תרכ"ח לפ"ק סערעט

בין המצרים . יזרח אור לישרים. ובתוכם כבוד ידיד נפשי רצוי לבבי הרב החריף ירא ה' חכם ונבון כש"מ פנחס שפירא נ"י.

קונטרסו היקר הגיעני תמול שלשום, ומחזיקנא טיבותא מלא חפנותא, ואפריון נמטייה ליה אחרי רואי כי העיר ה' את רוחך ונשא לבך אותך בחכמה לאדפוסי אסיפת חכמים מכל חכמי דורנו שיחיו לאסור איסור על נשי עמינו לבל תשאנה על ראשן פאה נכרית הנקרא שייטעל, וגם אותי קראת להיות אמרתי צרופה בצירופא דרבנן לחוות לו דעי על פי דברי תורתנו הקדושה וחשתי ולא התמהמהתי למלאות משאלתו ואענה אף אנכי חלקי אמרה נפשי בעזר צורי ית"ש.

הן ראש המדברים בזה הוא השלטי גבורים בשבת פרק במה אשה שהביא ראיה להיתר מש"ס שבת ס"ד ע"ב דתנן יוצאה אשה בפאה נכרית לחצר וכן מנזיר כ"ח ע"ב דאיתא שם ות"ק אמר לך אפשר בפאה נכרית, ובגליון הש"ס נזיר מובא בשם שו"ת באר שבע שדחה ראיותיו אך אין השו"ת באר שבע תחת ידי לעיין בו טעמו ונימוקו.

אולם נראה בעליל התמהון שיש בראיותיו האלה דהרי במשנה שבת שם, הא מיירי לחצר ובחצר הא אפי' בשערות דידה אין בה משום פרוע ראש כדמוכח פשטא דגמ' כתובות ע"ב ע"ב "אמר רבי אסי אמר ר' יוחנן, קלתה אין בה משום פרוע ראש. הוי בה רבי זירא, היכא? אילימא בשוק, דת יהודית היא! ואלא בחצר, אם כן, לא הנחת בת לאברהם אבינו שיושבת תחת בעלה" ופירש רש"י (ד"ה א"כ) ותוס' (ד"ה ואלא בחצר) דבחצר הא אפי' בלא קלתה נמי אין בה משום פרוע ראש שאם לא כן לא הנחת בת לאברהם אבינו וכ"כ הר"ן שם, וכן סתם בשלחן ערוך אבן העזר סימן כ"א דרק בשוק אסור פריעת ראש ואף לפי מה שכתב בבית שמואל סימן קט"ו סק"ט בשם הסמ"ג שכתב בשם הירושלמי דאפילו בחצר יש איסור דפרוע ראש [ועיין בר"ן בכתובות פרק המדיר שפירש דברי הירושלמי ג"כ באופן דבחצר אפילו בלא קלתה אין בה משום פרוע ראש ועיין בכנסת הגדולה סימן כ"א שם]

על כל פנים לא מוכח מזה שלא יהיה איסור בפאה נכרית משום מראית העין שנראין כשערות דידה מחוברין ולכך בחצר דליכא למיחש למראית עין שרי, דאף דקיימא לן כל מקום שאסרו חכמים מפני מראית עין אפילו בחדרי חדרים אסור, בכל זאת הרי כתב התוספות בשבת ס"א ובכתובות ס' ע"א ד"ה ממעכן ובכ"ד [ועיין תוס' מועד קטן דף ח ע"ב ד"ה ומנסרן בצינעא] דלא אמרינן כן אלא היכי שנוכל למחשדיה שעובר על איסור דאורייתא אז אסרו גם בחדרי חדרים והיינו שמא יהיו רואים גם שם, אבל אם ליכא למחשדיה רק על איסור דרבנן לא אסרו בחדרי חדרים ולא חששו כולי האי שמא יהיו שם רואים ע"ש, ואם כן הכא נמי  דבשוק איסור פרוע ראש דאורייתא, אבל בחצר הא מבואר בפוסקים דאפילו מחצר לחצר דרך מבוי לאו הוא אלא מדרבנן עיין טורי זהב אבן העזר סימן קט"ו, וא"כ בחצר שפיר יש לומר דשרי פאה נכרית, כיון דאפילו יבואו לשם אנשים לא יוכלו למיחשדה רק על איסור דרבנןכיון דגם בשערות דידה מחוברין ליכא איסור בחצר רק מדרבנן, וא"כ הא לא חששו בכהאי גוונא שמא יטעו הרואים גם שם כנ"ל וגם הא בחצר שאין רבים בוקעים בו אפילו לדברי הירושלמי שרי. [וביומא מ"ז ע"א דאמרה קמחית מימי לא ראו שערות ראשי קורות ביתי זה היתה אצלה צניעות יתירה] ויש לומר דמיירי בחצר כהאי גוונא.

ותפול בזה קושיית התוס' בשבת נז ע"ב ד"ה אי כבלא כו' דאמאי לא חשיב פאה נכרית ברישא בהדי כבול דאין יוצאין בהן לרשות הרבים, ולהאמור הא ברשות הרבים בלאו הכי אסורה לצאת בפאה נכרית משום מראית עין שיסברו שהם שערות דידה ממש.

אמנם בחידושי הר"ן לשבת שם כתב וז"ל והא דאמרינן לקמן כל שאסרו חכמים לצאת בו לרשות הרבים אסור לצאת בו לחצר חוץ מכבול ופאה נכרית ופרישנא טעמא כדי שלא תתגנה על בעלה, אפאה נכרית הוא ולא אכבול דבכבול מפרשינן בירושלמי טעמא אחרינא וכן פי' הרא"ה ז"ל עכ"ל ואם כן, כיון דהאי חוץ רק אפאה ונכרית קאי והיינו דפאה נכרית אסור לצאת לרשות הרבים ואפילו הכי בחצר שרי, ואי איתא דפאה נכרית ברשות הרבים אסור, אם כן לאו הוא דומיא דהנך דאסרי ברשות הרבים ובחצר, הא אסרום ברשות הרבים משום איסור שבת ובפאה נכרית הא לא שייך לאסור ברשות הרבים בשבת כיון דגם בחול אסור ואם כן יהיה מוכח מזה דפאה נכרית גם ברשות הרבים שרי.

אמנם יש לומר דמיירי התם תחת השבכה ועושות כן כדי שתתעבה השבכה ותראה בעלת שיער דומיא דכבול דתני בהדי' דהרי פירש"י התם דהך כבול דסיפא לכולי עלמא היא כיפה של צמר והוא תחת השבכה. וכתב בריטב"א בחידושים שם דמיירי שהכיפה יוצאת קצת חוץ לשבכה ואפשר ליטלה בעוד שהשבכה על ראשה ואיכא למיחש דילמא שלפא ומחויא ואינה פורעת ראשה ע"ש. והוא הדין דכוותיה בפאה נכרית מיירי כשיוצאות קצת חוץ לשבכה דבאופן כזה מבואר במהרי"ק דאין איסור פרוע ראש אפילו בשערות דידה כשיוצאות קצת מבעד לצמתן ומכל שכן דבפאה נכרית ליכא איסור בעניין זה.

וגם בש"ס נזיר הנ"ל איכא לאוקמי בכהאי גוונא ולא יהיה ראייה גם מסוף פרק קמא דערכין גבי תנו שערי לבתי ומסנהדרין קי"ב ע"ב גבי עיר הנדחת, שיער של נשים צדקניות מהודמפרש לה רבה בפאה נכרית ע"ש, עוד יש לומר דמיירי בכל הני דוכתי בבתולות דמותרות לילך פרוע ראש, ואף דבנזיר שם מיירי לעניין הפרת בעלה וכן בשבת שם אמר מ"ש הני כדי שלא תתגנה על בעלה בכל זאת הא אפשר לאוקומי בארוסה.

וארוסה משמע דמותרת לילך בגלוי ראש דהנה החלקת מחוקק באבן העזר סימן כ"א מביא ראיה דבתולה מותרת לילך בגלוי ראש מהא דתנן אם יצאה בהינומא וראשה פרוע והלא בימי המשנה היו מקדשין קודם החופה ועל כרחך דגם ארוסה מותרת לילך בגלוי שערה וכן מבואר באסיפת זקנים כתובות ט"ו לחלק בין ארוסה לנשואה וא"כ שפיר אפשר לאוקמי במקומות הנל בארוסה ותנן נדרים ס"ו ע"ב נערה המאורסה אביה ובעלה מפירין נדריה. [אמר העורך גם מסוף פרק קמא דערכין גבי תנו שערי לבתי, יש לומר דמיירי בגרושה ואלמנה]

והנה ראיתי לרום מעלתו בקונטרסו שמביא שיש איסור בזה משום שעל הרוב השערות הללו שעושין מהן פאה נכרית המה ממתי עכו"ם ומבואר ביו"ד סימן שמ"ט דגם מת עכו"ם אסור בהנאה, הנה האי מילתא דגם מת עכו"ם אסור בהנאה לא הלכתא פסיקתא היא ובאמת בתוס' ב"ק י' ע"א וכו' (כאן הרב מאריך בעניין שערות המת [דף ל"ז טור ד' עד דף לח טור ד] קחנו משם כי קצר כוחי לעת עתה מהעתיקו)

והנה ראיתי בעטרת זקנים שסביב השלחן ערוך אורח חיים סימן ע"ה שכתב שם דאפילו מאן דמתיר בפאה נכרית, אבל שיער של עצמה אף שנחתכו וחברן בראשה כדי שתהא נראית בעלת שיער אית בה משום פרוע ראש, ויש לבאר בזה דברי התוס' כתובות ע"ב ע"ב גבי הא דאמר רבי אסי אמר ר' יוחנן, קלתה אין בה משום פרוע ראש כו' ע"ש.

ועיין בכנסת הגדולה אה"ע סימן כ"א שהביא בשם המשא מלך וז"ל "ויש מקצת נשים שלוקחים משי שחור ומשימים בפדחתם כדי להתייפות ואפילו בזה רע עלי המעשה, שבני אדם הרואים טועים בהם וחשבים שהם שיערות שלהם אלא הנח להם" כו' [עכ"ל המשא מלך שציטט הכנסת הגדולה, וכתב עליו הכנסת הגדולה וז"ל "ומדברי שלטי הגבורים שכתב למעלה תראה שזה מותר גמור מק"ו דשערות אחרות ואפי' לסברת מהר"ר יאודה מקאליבונין שהובא בספר באר שבע דף צ"ג" עכ"ל הכנסת הגדולה והרב הרי בשמים כאן השמיטו] הרי חזינן דהרע בעיניו המנהג שמשימין משי שחור על פדחתן ומכ"ש הפאה נכרית שנראה כשערה ממש בודאי ראוי להחמיר.

מלבד החשש הנ"ל שעושין אותן משערות של מתי עכו"ם, ובפרי מגדים יו"ד סימן ע"ט תופס להלכה כהמחמירין לאסור בהנאה מת עכו"ם.

יותר לא אוכל להאריך כעת ה' יהיה בעזרו על דבר כבוד שמו יתברך על מי מנוחות ינהלנו ובמעגלי צדק ינחהו ויאמץ לבו לתורתו ועבודתו יתעלה שמו.

כנפשו ונפש ידידו הדורש שלומו באהבה

 

 

 

 

 

 


פאה נכרית זה מותר
פאה נכרית זה אסור
מותר אבל ראוי להחמיר
ממשמעות דבריהם - פאה נכרית מותרת!
פאה שאינה ניכרת
פאות ארוכות ומסולסלות (בולטת)
איך הפאה היתה נראית פעם
קריקטורות בנושא פאה נכרית
דיון בדברי שלטי הגיבורים
דברי הראשונים בנוגע לפאה נכרית
באמצע עריכה

הסכם שימוש
שאלות נפוצות




האתר הוקם ומתוחזק ע"י לוגייט טכנולוגיות
אחסון אתרים    חנות וירטואלית