ראשי  רגילות  מבצעים  הרשמה  צור קשר
   
שלום אורח,להרשמה לחץ כאן סל קניות תיק לקוח
חיפוש


  וואטסאפ כשרות


   שירים בזמן הזה
   שיטות הראשונים
   עוד בנושא

  בעניין פאה נכרית

  בעניין מכונת גילוח
הגאון המקובל רבי אליהו גוטמאכר בעל אדרת אליהו

 הגאון המקובל רבי אליהו ב"ר שלמה גוטמאכר זצ"ל, אב"ד גריידיץ, [נפטר כד תשרי תק"ע] מח"ס שו"ת "אדרת אליהו", בהגהותיו למסכת ברכות (כד.) שנדפסו בסוף המסכת, ציין לדעת השלטי גיבורים שהובאה בנזיר כ"ח ע"ב ובמסכת שבת דף ס"ד ע"ב, ומשמע שדעתו לפסוק כמותו להלכה.

_________________________

הסבר:  נאמר בגמ' (ברכות דף כד עמוד א) "אמר רבי יצחק: טפח באשה ערוה. למאי? אילימא לאסתכולי בה - והא אמר רב ששת: למה מנה הכתוב תכשיטין שבחוץ עם תכשיטין שבפנים - לומר לך: כל המסתכל באצבע קטנה של אשה כאילו מסתכל במקום התורף! אלא: באשתו, ולקריאת שמע. אמר רב חסדא: שוק באשה ערוה, שנאמר... אמר שמואל: קול באשה ערוה, שנאמר... אמר רב ששת: שער באשה ערוה, שנאמר שערך כעדר העזים".

בגמ' מבואר שטפח באשה ערוה אינו לעניין הסתכלות אלא לעניין ק"ש, אמנם אח"כ הגמ' הביאה את רב חסדא שמואל ורב ששת לעניין שוק קול ושער שהם ערוה באשה ולא כתבו "טפח" ואכן רש"י פירש "שוק - באשת איש. ערוה - להסתכל, וכן באשתו לקריאת שמע". והתוספות הרא"ש שם (וכן הוא בחידושי הרא"ש מסכת ברכות פרק ג סימן ל"ז) כתב "שער באשה ערוה. בנשים נשואות שדרכן לכסות שערן אבל בתולות שדרכן לילך פרועות ראש מותר לקרות ק"ש כנגדן". משמע שהבין שהאיסור אינו עניין להסתכלות אלא לעניין ק"ש, ולעניין קול כתב "וקול באשה ערוה. לאו לענין ק"ש קאמר אלא שאסור לשמוע קול הנשים". (משמע כנ"ל שדוקא בקול אינו עניין לק"ש), וזה לא כפי שבאר בשיטה מקובצת שם וז"ל: "קול באשה ערוה. פירוש לקריאת שמע" והמאירי שם כתב "שוק באשה ושער באשה הראוי להתכסות וקול של זמר באשה ערוה לענין ק"ש" משמע שהבין שאפי' שוק אינו עניין להסתכלות אלא לק"ש (כי הסתכלות אסור אפי' באצבע קטנה מגולה כאמור) וכן כתב במרדכי מסכת ברכות פרק מי שמתו רמז פ בשם רב האי גאון, בה"ג ור"ח, וכן מבואר דעת הר"א ממיץ והראבי"ה וז"ל "טפח באשה ערוה אפילו באשתו פי' טפח שדרכה להתכסות וכן שוק וקול באשה ערוה ופי' רב האי גאון דכל הני לענין ק"ש וכתב הר"א ממיץ בס"י הלכך אסור לומר דבר שבקדושה בשמיעת קול שיר של אשה ובעונותינו בין העובדי ככובים אנו יושבים ועת לעשות לה' הפרו תורתך הלכך אין אנו נזהרין מללמוד בשמיעת קול שיר נשים ארמאות וכ"פ בה"ג וכ"פ ר"ח כדברי ר' האי גאון וכתב ראבי"ה כל הדברים שהזכרנו למעלה לערוה דוקא בדבר שאין רגילות להגלות אבל בתולה הרגילה בגלוי שער לא חיישינן דליכא הרהור" עכ"ל וכתב רבינו יונה על הרי"ף מסכת ברכות דף יז עמוד א וז"ל "כתב רבינו האי גאון ז"ל דהוא הדין לכל אשה שמגלה טפח במקום מכוסה שבה שאסור לקרוא כנגדה דטפח באשה ערוה וכן אין לו לקרות בשעה שמנגנת דקול באשה ערוה... וכן כשמגולה טפח אינו אסור אלא כשמסתכל בה אבל בראייה בעלמא מותר" ומבואר מדברי רבינו האי אלה שהסתכלות תמיד אסור ולא לעניין זה דיברו, אמנם ראייה בעלמא מותר וגם לא על זה דיברו, אלא מדובר לעניין ק"ש (ועיין בספר אהל מועד שער קריאת שמע דרך ה שכתב "טפח מגולה באשה במקום שדרכה לכסות הרי הוא כערוה ואפי' היא אשתו אסור לקרות את שמע כנגדה... שער באשה אסור להסתכל בו אבל לקרוא את שמע נגד שערה מותר וכן כתב רבי' יעקב ומעשים בכל יום שאנו קורים כנגד שער הבתולות ובשערה שחוץ לצמתה שאינו מתכס' אין חוששין משום שהוא רגיל באותו שער" ולא מובן מה ראייתו מר' יעקב להתיר לעניין ק"ש הא עסקינן בשער שרגיל לכסותו?!, עכ"פ להלכה הוא מודה ששיער מכוסה אסור לעניין ק"ש ואין דנין על ההסתכלות, וכן יתפרש מש"כ רבינו ירוחם - תולדות אדם וחוה נתיב ג חלק ד דף כה טור ד כתב "טפח באשתו ערוה לענין ק"ש כך פשוט בברכות... ועוד פשוט שוק וקול באשה ערוה פי' בתוספות לשמוע לא לענין ק"ש וכן שער אבל שער בנשים שדרכן לכסות אסור לקרות ק"ש כנגדן אבל בתולות שדרכן לגלות שערן מותר לקרוא ק"ש כנגדן" וכן יתפרש מש"כ בספר על הכל סימן יח "קול באשה ערוה, שער באשה ערוה, ולא לענין ק"ש איירי, וגם אין אנו נזהרי' לקרות ק"ש אם מסתכלין בה דהא דאמ' טפח באשה ערוה היינו טפח מבשרה שאינה רגילה לגלות לבד מבפנים ידים ורגלים" ואכמ"ל.

ומעתה אחרי הודיענו י"י אלקינו את כל אלה, בין תבין את אשר כתב הגאון רבי אליהו גוטמאכר וז"ל: שער באשה. ובכתובות דף ע"ב ע"ב אין דנין על ההסתכלות, [פירוש דבכתובות שם "אמר רבי אסי אמר ר' יוחנן, קלתה אין בה משום פרוע ראש. הוי בה רבי זירא, היכא? אילימא בשוק, דת יהודית היא! ואלא בחצר, אם כן, לא הנחת בת לאברהם אבינו שיושבת תחת בעלה!" כו' ופרש"י "אם כן - דבחצר יש בה משום פריעה. כלומר שלא היו הנשים זהירות בפריעת ראש בחצר" ואם תשאל איך התירו לה להסתובב כך בחצר בגילוי ראש, דאם איתה שהיה איסור הסתכלות בשיער של אשת איש, ודאי שלא היה מותר לה לילך כך במקום שמצויים אנשים זרים! כמו שודאי לא יהיה מותר לה להיות שם בגילוי שוק, אלא ודאי דאין איסור הסתכלות בשער האשה ומה דאיתה בגמ' בברכות כד "שער באשה ערוה" היינו לענין ק"ש דוקא (כפי שכתבו כל הראשונים) ואין דנין (בגמ' שם) על ההסתכלות] ועי' נזיר כ"ח ע"ב, [פירוש דהגמ' אמרה אפשר בפאה נכרית, דמשמע שנהגו בזה בזמנם] ובשלטי הגבורים בשבת על דף ס"ד ע"ב אות ג' [פירוש דגם הבין מהגמ' ברכות דאיירי לעניין פריעת ראש ולא לעניין הסתכלות, דכתב שם להביא ראיה וסמך מהגמ' שם, לנשים היוצאות בפאה נכרית כשהן נשואות, ומשמע להדיא שמותרות בנות ישראל להתקשט בהן, דשיער באשה ערוה דקאמר (בברכות כד) לא הוי אלא בשיער הדבוק לבשרה ממש ונראה גם בשרה עם השיער, אבל שיער המכסה שערה אין כאן משום שיער באשה ערוה וגם לא משום פרועת ראש.] ומוכח ודאי מדהביא את השלטי הגיבורים כראייה לדבריו, ודאי דהכי ס"ל ופשוט.

 

 

 

 

 



קבצים טכניים:
 X295815.png

פאה נכרית זה מותר
פאה נכרית זה אסור
ממשמעות דבריהם - פאה נכרית מותרת!
מותר אבל ראוי להחמיר
פאה שאינה ניכרת
פאות ארוכות ומסולסלות (בולטת)
איך הפאה היתה נראית פעם
קריקטורות בנושא פאה נכרית
דיון בדברי שלטי הגיבורים
דברי הראשונים בנוגע לפאה נכרית
באמצע עריכה

הסכם שימוש
שאלות נפוצות
מחירון משלוחים
ביטול הזמנה
כיצד לחייג מחו''ל - How to dial from overseas






האתר הוקם ומתוחזק ע"י לוגייט טכנולוגיות
אחסון אתרים    חנות וירטואלית