ראשי  רגילות  מבצעים  הרשמה  צור קשר
   
שלום אורח,להרשמה לחץ כאן סל קניות תיק לקוח
חיפוש


  וואטסאפ כשרות


   שירים בזמן הזה
   שיטות הראשונים
   עוד בנושא

  בעניין פאה נכרית

  בעניין מכונת גילוח
הגאון רבי אפרים גרינבלט שליט"א, בשו"ת "רבבות אפרים"

 הגאון רבי אפרים גרינבלט שליט"א, רב ואב"ד במעפיס ארה"ב, בשו"ת "רבבות אפרים" (חלק ז' סי' רמ"ג וסי' תכ"ט, נדפס תשס"ו) כתב להתיר לאשכנזים לבישת פאה נכרית לנשים נשואות, ואפשר דגם פאה העשויה משערות עצמה שחתכה ועשתה מהן פאה:

 שו"ת "רבבות אפרים" (חלק ו' סי' ת"ס) בקונטרס שערך כעדר העיזים שצירף לסוף ספרו מהבחור (בתשנ"ב היה בן 19) ר' נחמיה נוסבכר, ותחילה נקדים שהבחור הנ"ל (שם בענף ב') נמשך אחר היב"א והבין שהערוך הוא שפירש בירושלמי שקפלטין הוא פאה נכרית
 
 
אמנם עיין בקישור זה ותראה שמש"כ כאן הוא טעות, וגם המעיין יראה שהבחור הנ"ל לקח את רוב התשובה מהיב"א הנז' וגם הבין שדעת הרב עובדיה ביב"א הוא הדעה היחידה לבני עדות המזרח ולכן כתב (שם סוף ענף ז') שיש חילוק בין ספרדים לאשכנזים בנושא זה
 
 
ואכן הגאון ר' אפרים גרינבלט נמשך אחריו בחלק ח' סימן פ"ב וכתב שלספרדים שלא לובשות פאה נכרית אין לה לברך שהחיינו ע"ש.
 
 וז"ל שם חלק ו סימן ת"ס ענף ז' "לעיל בענף ב' הובא ביאור הערוך בירושלמי דדת משה הוא פאה נכרית, ויוצא א"כ דלדת יהודית אסור לצאת בפאה נכרית, אמנם בשלטי הגיבורים (שבת דף ס"ד ע"ב) הוכיח מהמשנה שמותר לצאת לאשה בפאה נכרית לרה"ר, וכ"כ בעצמו בעין משפט בנזיר (כ"ח ע"ב) על מה שכתוב בגמ' שם ות"ק אמר אפשר בפאה נכרית וכו' וכתב ע"ז נ"ל מכאן היתר לשער פאה נכרית שנשים נשואות נותנות בראשן עכ"ד.
ובספר עצי ארזים אהע"ז סי' כ"א אות ב' כתב "טעה בזה טעות גדולה וכו' ואין ראיה ממתניתין דשבת דיש לומר שמדובר בפנויות שדרכן לילך בגילוי ראש, ונראה לי פשוט שאסור לאשה נשואה להתקשט בפאה נכרית, והמורים היתר בדבר עתידים ליתן את הדין" עכ"ל.
ובמחכ"ת לא דק ועיין שפיר בראיית השלטי הגיבורים שהביא ראיה מהגמ' שמעמידה בנשואה ושלא תתגנה על בעלה ודבריו בזה צ"ב.
 
גם בספר באר שבע סימן י"ח תקף מאוד את ההיתר ומעמיד את הגמ' בפאה וע"ז מטפחת (וזה צ"ע למעיין בסוגיא דשבת) [אמר העורך כנראה חשב הבחור הנ"ל שהבאר שבע בן גילו היה, והגאון הכניס זה לספרו מחמת ענוותנותו להכניס כל מה ששולחים אליו], בשו"ת שאלת יעב"ץ א' ט' ותפארת ישראל על המשנה שם שהעמידו הגמ' בחצר פרטית עי"ש
 
וכידוע דברי המגן אברהם סי' ע"ה ס"ק ה' להקל, ואנכי מקצר בזה ותמצא בזה סימן שלם בשו"ת יביע אומר חלק ה' אהע"ז סי' ה'.
 
למעשה אנו בני אשכנז מתירים ללכת בפאה נכרית וסמכינן אפוסקים שמתירים, ראה למשל בפמ"ג או"ח סי' ע"ה באשל אברהם אות ב' וזה לשונו, "במדינות שיוצאות בפאה נכרית מגולה יש להם לסמוך על דעת המתירים".
 
וכן התיר להדיא הגר"מ פיינשטיין זצוק"ל באגרות משה אה"ע ב' סי' י"ב, ומצד ג' טעמים. א. שהרי כל הטעם לאסור זה הוא משום מראית עין, ומנין לנו הכח לגזור גזירות שלא הובאו בתלמוד. ב. אפשר שפיר להבחין בין פאה נכרית לשיער טבעי. ג. היות שהרוב נשים הולכות בפאה נכרית, א"כ נוקמא איתתא אחזקת כשרות ונאמר שהולכת בפאה נכרית [היינו אע"פ שלא ניכר], ועל כן פסק שמותר ללכת כן במקומותינו.
 
גם הכף החיים או"ח סי' ע"ה ס"ק י"ט התיר ללכת בפאה נכרית, גם בשו"ת ישכיל עבדי ח"ז אה"ע סי' ט"ז מתיר ללכת בפאה נכרית, "ועינינו רואות שכן נהגו נשי רבנים גאונים ואדמורי"ם ואין פוצה פה".
 
גם בשו"ע הרב התיר ללכת בפאה, ע"ש או"ח סימן ע"ה ס"ד, וכך גם התיר המשנ"ב שם ס"ק ט"ו, רק שהוסיף שם שאשה הנוהגת ללכת בפאה ונמצאת במקום שלא הולכים בפאה תלך כמנהג המקום מפני מראית עין". (ע"כ מענף ז').
  
ובחלק ז' סימן רמ"ג הרב שלח שאלה לר' ישעיה קעניג וז"ל השאלה: "אשה נשואה שלובשת פאה נכרית, וגילחה ראשה, ונתנה השערות שלה לאשה שעושה פאות נכרית, ועשתה מהשערות שלה פאה נכרית, והשאלה, אם הפאה נכרית היתה נעשית משיער של אשה אחרת אז היתה יכולה ללבוש את זה, אבל פה היות שהפאה נכרית נעשית מהשערות שלה, יתכן שלא יכולה ללבוש את הפאה נכרית שנעשית מהשערות שלה, או דאחר שנקצץ אין זה חלק מגופה ואין זה שערותיה, ויכולה ללבוש את הפאה נכרית.?
 
 
והשיב לו הרב קעניג דדין זה מפורש בדרכי משה דמותר לאשה נשואה לגלות פאה נכרית שלה לא שנה אם היא עשוייה משערותיה או משער חברתה (עיין בקישור זה דבריו המלאים של הרב ישעיה קעניג)
 

וכן הביא שם חלק ח' סימן תכ"ט מרב אחד ששלח אליו שכן העלה (כדרכי משה להתיר בשיער עצמה) העט"ז (או"ח סי' ע"ה) שבגליון השלחן ערוך, וכ"כ הבאר היטב (שם סק"ח) והשתילי זיתים (סק"ה), והמשנה ברורה (ס"ק ט"ו) ושהביא להפמ"ג שכן התיר, והמגן גיבורים החמיר בדבר וכן שם בחלק ח' הנז' סימן תקמ"ה הביא לדברי הרה"ג ר' שמאי רובין שהביא לעט"ז שכתב שהלבוש חולק על הדרכי משה וס"ל שאסור בשיער עצמה [אמר העורך מכאן למדנו שהרב כמאסף, ולכן לא ברור מה הבין בעצמו בדין שערות עצמה]

וראיתי ברבבות אפרים חלק ט חלק המפתחות (על אורח חיים סימן שג) שהפנה למש"כ בחלק ד' סימן רמ"ו עמוד תכ"ה בדין התזת נוזל (בשבת) לשמירת התסרוקת של הפאה

 ושם (ח"ד רמ"ו) מובא שזו השאלה הוא נשאל מהבת שלו "סימה" והורה לה לאיסור ע"ש ומבואר שכך הנהיג את ביתו אחריו, בהיתר פאה נכרית ואם היה אסור היה מורה לה לאיסור גם בזה.

 

 וכן ברבבות אפרים חלק א סימן רכב אות יח באשה ששמה תחת הפאה נכרית דבר המעמיד כתב שמותר בשבת ולא העיר שעצם חבישת הפאה אסורה, אמנם גבי נוצה בכובע האיש העיר שאין נאה לעשות כן אפי' בחול ע"ש

 

 וע"ע ח"ח סימן תק"ט שם הביא להערה מהגאון ר' ישעיהו רוטנברג שלפא"נ יש דין בגד ואסור לתקנו למנהג האשכנזים בתשעת הימים, וכע"ז כתב בחלק ו' סימן רע"ט דפאה נכרית דינה כבגד ולא כקישוט שבגופה ונפק"מ לתיקונו בחוה"מ ע"ש, (ועיין בקישור זה מש"כ בשם ר' יוסף שמואליאן) וע"ע בחלק ו סימן רצ"א אות ה ושם אות ג.

 

 

 


פאה נכרית זה מותר
פאה נכרית זה אסור
ממשמעות דבריהם - פאה נכרית מותרת!
מותר אבל ראוי להחמיר
פאה שאינה ניכרת
פאות ארוכות ומסולסלות (בולטת)
איך הפאה היתה נראית פעם
קריקטורות בנושא פאה נכרית
דיון בדברי שלטי הגיבורים
דברי הראשונים בנוגע לפאה נכרית
באמצע עריכה

הסכם שימוש
שאלות נפוצות
מחירון משלוחים
ביטול הזמנה
כיצד לחייג מחו''ל - How to dial from overseas






האתר הוקם ומתוחזק ע"י לוגייט טכנולוגיות
אחסון אתרים    חנות וירטואלית