ראשי  רגילות  מבצעים  הרשמה  צור קשר
   
שלום אורח,להרשמה לחץ כאן סל קניות תיק לקוח
חיפוש


   שירים בזמן הזה
   הועד לנגינה יהודית
   שיטות הראשונים

  בעניין פאה נכרית

  בעניין מכונת גילוח
הגאון ר' יעקב וויל זצ"ל נכד הקרבן נתנאל.

הגאון רבי יעקב ב"ר אברהם וייל זצ"ל נפטר בשנת תרי"ב

כתב בספרו תורת שבת (או"ח סימן ש"ג ס"ק י נדפס בקארלסרוא שנת תקצ"ט) על מה שכתב בש"ע (ש"ג סעיף י"ד) "יוצאת בחוטי שער בין שהם עשויים משערה או משער חברתה ואפילו משער בהמה, ובלבד שלא תצא זקנה בשל ילדה ולא ילדה בשל זקנה" כתב וז"ל:

 השלטי גיבורים רצה להוכיח מכאן להתיר לאשת איש להתהלך בחוץ בפאה נכרית, והדרכי משה הביא דבריו בזה הסימן, וכן נוטה דעת המג"א בסימן ע"ה סק"ה, באמרו דברי שו"ת באר שבע בסימן י"ח דחויים הם.

ולענ"ד אין דברי השלטי גיבורים כדאי להתיר מנהג וגדר שנהגו וגדרו בנות ישראל עליהן ועל זרען משנים קדמוניות, דעיקר הוכחת השלטי גיבורים הוא מדאמרו בשבת דף ס"ד דאשה מותרת לצאת בפאה נכרית שלא תתגנה על בעלה, ולפ"ז באשת איש איירי, ושרי לצאת בו, אם לא מצד איסור שבת, והביא עוד ראיה מסוף פרק קמא דערכין דשם משמע דנשים צדקניות נושאות פאה נכרית ע"כ תוכן דבריו.

והנה לפי הפשטות נוכל לומר דמש"כ בשבת, איירי בשערות היוצאין חוץ לצמתן במ"ש בסימן ע"ה ס"ב, מפני שהתורה לא אסרה רק גילוי הראש, אבל לא בשיערות היוצאין חוץ ממקום גידולן, וכן בספ"ק דערכין איירי נמי בהכי, וזהו שנאמר פאה, היינו שיעור מפאת ראשן, ובנזיר דכ"ח י"ל דאיירי נמי בהכי, וראייה למש"כ הרשב"א שהביא הרמ"א בסימן ע"ה, ובנדרים דף ל' ובכתובות דף ע"ב איירי שמגלה שערה במקום גידולן, ופרע את ראשה, ובאופן זה אפי' שיער מדבר אחר נמי אסור משום דנראה כשיער עצמה, ואסור משום מראית העין, דנראית כעוברת אדאורייתא.

אבל אם גם לא נאמר הכי ולפרש פאה נכרית, מגבעות ידבקו בו שיער נאה והרבה ותשים אותה האשה על ראשה, ומכסות בו שערה שקורין פעריקקע כמש"כ השלטי גיבורים אינו נכון, דלא די דראייתו משבת מעיקרא ליתא, דשם בחצר איירי, דשרי לצאת לחצר אף שאין ראשה מכוסה אם אין רבים בוקעים בו כמש"כ באה"ע סימן קט"ו ס"ד, וע"ש בבית שמואל וחלקת מחוקק, והעיקר בבית יוסף ובדרכי משה שם שכתבו בפירוש דשרי מדינא וע"ש בסימן כ"א סעיף ב'.

ואדרבא יש ראיה מוכחת שלא כדברי השלטי גיבורים, דאי שרי ללכת אפילו בשוק בפאה נכרית, למה לא נשנה במשנה בראש פרק במה אשה, דאשה אסורה לצאת בפאה נכרית לרה"ר כמו ששנו שם ולא בכבול לרה"ר, אלא ש"מ דלהכי לא נשנה ולא בפאה נכרית לרה"ר משום דזה אפילו בחול אסור.

אלא דלענ"ד לית נגר ובר נגר דיתרץ ויסתור את הוכחות שו"ת באר שבע שהוכיח באורך דנושאות פאה נכרית בדרך ובאופן שתהא נראית כשיער עצמן, מדאמרו בנזיר ות"ק אמר לך אפשר בפאה נכרית, ופירש רש"י ומחזי כאינה מגולחת וש"מ דנראית ממש כהולכת בשיער עצמן, דאל"כ עוד יכול לומר אי אפשי באשה מגולחת שעין בעין נראה דמגולחת היא, אלא ש"מ דנראית כשיער עצמן, וכן הוא אצל פאה נכרית דנשי דידן, שאין אדם יכול להבחין אם בשיער עצמן או בפאה נכרית היא מתקשטת ולפ"ז למה לא נאמר שערה הנה, זימה היא, שתהיה נראית כעוברת על דת משה וישראל, שהרי אפילו כמה וכמה דברים שמקורם אינו אלא איסור דרבנן גזרו בו משום מראית עין שלא יהא נראה כאילו עובר איסור דרבנן, עי"ל סימן רמ"ד ס"ג דעת המחבר להחמיר מלהכנס לבית שנבנה בקבלנות באיסור, ומי זה לא יאמר כאן שאינו אסור משום מראית העין, דמחזי ממש כעוברת על איסור דאורייתא כדאיתא בכתובות ראשה פרוע דאורייתא היא?.

ע"כ כוונת דבריו בהוספת ביאור. - לכן נלע"ד דעיקר הדין כך היא: בשיער עצמו אם הולכת ברה"ר, או אפילו אינו רה"ר רק מקום כינוס הרבה מישראל אסור מדאורייתא, שהרי ופרע את ראש האשה במקדש נאמר, ובודאי שהמקדש אינו רה"ר, שאפי' ירושלים כרמלית היה קודם שנפרצו בו פרצות כמש"כ בעירובין דף ק"א, ובחצר שאין רבים בוקעים בו שרי מדינא לכנוס בחצר בראשה פרוע, כמש"כ הבית יוסף והדרכי משה בשם רש"י ותוספות ור"ן אאבה"ע סי' קט"ו, וכן פסק המחבר שם בסימן כ"א סעיף ב'דדוקא בשוק אסורות לצאת בראש פרוע, וכל מקום שאסורה לצאת בגילוי שיער עצמן, אסורות נמי בפאה נכריתמשום מראית העין, ורק בקלתה שראשן מכוסה רק שאינה מכוסה בצעיף וכדומה כשאר נשים שאין בו מראית העין הוא דחילקו בכתובות לענין מחצר לחצר דרך מבוי.

ולפי זה בשבת דשם מוכח דשרי בפאה נכרית איירי בחצר כמו שנאמר שם בפירוש, וכן מה שנאמר בנזיר, אפשר בפאה נכרית, איירי נמי בחצר, וכן איירי מש"כ בספ"ק דערכין, וכל זה מדינא.

אבל לפי מה שנאמר בירושלמי פרק המדיר הביאו שם הרי"ף והגהות מיימוניות (פרק כ"ד דאישות אות ה') והב"י (בסימן קט"ו) חצר שרבים בוקעים בו דינו כמבוי וכאשר הוכחתי ממקדש, דבכל מקום שרבים מתקבצים שמה, אסור מדאורייתא, ולפ"ז מפני שבקל יכולה לבוא לידי איסור דאורייתא, שסוברת שאין שם רבים והיו שם, או שיבואו שמה אחרי שיוצאת לחצירה, לכן קיבלו עליהן בנות ישראל שלא לילך בגילוי הראש כלל, כעין שקיבלו עליהם חומרא דר' זירא לישב שבעה נקיים על ראיית דם כחרדל שלא יטעו בין נדה לזבה.

וזהו ששנינן בנדרים, הנודר משחורי הראש, מותר בנשים, דנשים לעולם מכסות, ופירש רש"י שאינן שחורי ראש ועטופות בכל שעה בלבנים, ונראה מדבריו מדכתב ועטופות בלבנים ◄שאפילו שבכה שחורה לא היו נושאין, שלא יהא נראה למרחוק כאילו ראשן מגולה ונראה כשער שחור, וזהו נמי מה שכתב רש"י בשבת דף נ"ז עמוד ב ד"ה כליא פרוחי - שנוהגות לכסות אפי' שערות קטנות היוצאות חוץ לקישוריה, [אמר העורך, זה לשון רש"י: כליא פרוחי - מצנפת קטנה, לאחר קישוריה שקולעת ראשה וכסתה, יש שערות קטנות שיוצאין חוץ לקישוריה, והן נקראין פרוחי, על שמפריחין ויוצאין לחוץ, ואוגדתן לתחת קישוריה על ידי מצנפת קצרה.] ועיין רש"י דף ס ע"א ד"ה אוגרת בה שערה. [אמר העורך, זה לשון רש"י אוגרת בה שערה - היוצא חוץ לקישוריה כורכתו סביב המחט, ותוחבת המחט בשבכה מתחתיה, שלא יראה שערה.]

וכבר כתבתי דכל מה שנאסר אצל שיער עצמן דגם בפאה נכרית אסור משום מראית העין, ועוד כיון שדומות ממש לשיער עצמן הרי היא פועלת בהן ערוה, כאשר נודע לתורה שפועלת בשיער עצמן.

ודוחק לומר דבנזיר, ומש"כ רש"י הכל, איירי ביוצאת לחוץ, ואם גם נאמר כן עכ"פ ללכת בהן לבית הכנסת או לחוץ, איסור גמור הוא, ◄שהרי אפי' אם שערה מכוסה אלא שאין עליה רדיד ככל הנשים יוצאת שלא בכתובה כמש"כ באבן העזר סימן קט"ו סעיף ד', מכל שכן אלו שנושאות פאה נכרית נגד המנהג שנהגו בנות ישראל שצריך בעלה לגרשה ואין לה כתובה.

אבל גם בבית ובחצר קבלו עליהן נשותינו משנים קדמוניות שלא ללכת בשום דבר הנראה ודומה לשיער, ונדר דאורייתא היא (עי' פסחים דף נ ע"ב שלא התיר ר' יוחנן לבני ביישן לילך בע"ש מצור לצידון אף דאי אפשר להו כמו לאבותיהם, ואפ"ה אסר להם מצד אל תיטוש תורת אמך, ועי' ביו"ד ר"ס רי"ד דדבר המותר שנתקבל שלא בטעות סייג ולפרישות אין לו התרה)

לכן על המתפרצות בעם לשאת פאה נכרית ומראות את עצמן כאילו הן מבנות שיער ללכת בהם בשוק, או לבית הכנסת וכדומה, איסור גמור הוא מדינא, ◄ובבית ובחצר ג"כ נאמר עליהן ופורץ גדר ישכנו נחש.

ומכל שכן על אלו שמגלות חצי ראשן (שקורין טייטען) להראות שיער עצמן והולכות בהם לבית הכנסת, דלא די שבעצמן עושין איסור דאורייתא, אלא שגורמין שגם הנשים הכשרות העומדות אצל הפרוצות האלה עושות איסור לקרות ק"ש ולהתפלל כנגדן כמש"כ בר"ס ע"ה, ועליהן נאמר קדקד שיער מהלך באשמיו, שעל קדקדן חמת ה' ירד ויחול עליהן כל הפורענות שאמר ישעיה הנביא על פרוצות בני ישראל.

ועל השבין מדרכיהן הרעות האלה ושומעות לקול תורתינו הקדושה ומנהגות בנות הכשרות תחול ברכה על ראשן.

 

 

 

 


פאה נכרית זה מותר
פאה נכרית זה אסור
מותר אבל ראוי להחמיר
ממשמעות דבריהם - פאה נכרית מותרת!
פאה שאינה ניכרת
פאות ארוכות ומסולסלות (בולטת)
איך הפאה היתה נראית פעם
קריקטורות בנושא פאה נכרית
דיון בדברי שלטי הגיבורים
דברי הראשונים בנוגע לפאה נכרית
באמצע עריכה

הסכם שימוש
שאלות נפוצות




האתר הוקם ומתוחזק ע"י לוגייט טכנולוגיות
אחסון אתרים    חנות וירטואלית