ראשי  רגילות  מבצעים  הרשמה  צור קשר
   
שלום אורח,להרשמה לחץ כאן סל קניות תיק לקוח
חיפוש






   שירים בזמן הזה
   הועד לנגינה יהודית
   שיטות הראשונים

  בעניין פאה נכרית

  בעניין מכונת גילוח
סיכום קצר בענין לבישת פאה נכרית ברשות הרבים - הרב אברהם ליפשיץ

סיכום הקצר בענין לבישת פאה נכרית ברשות הרבים

 הרב אברהם ליפשיץ שליט"א

<<Prev הקודם

 

Next הבא>>

 מהות האיסור של גילוי השער ברה"ר

לא נתפרשה בתורה שום מצות עשה המחייבת את האשה הנשואה לכסות את שערה ברה"ר, וגם לא מפורשת שום מצות לא תעשה שלא תגלה שערה. אלא מדובר כאן באיסור דאורייתא שנלמד דווקא מפרשת הסוטה מהפסוק "ופרע את ראש האשה"ה בו מצווה התורה להעניש את הסוטה על ידי פריעת שערה לפני הרבים כדי לבזותה מדה כנגד מדה על מעשה הפריצות שעשתה.

ומהו מעשה הפריצות שעליה נענשה בעונש זה: שהתנאתה בשערה לפני אדם זר.ו

ואכן לדעת כל הראשונים יש לומר דודאי איסור גילוי הראש של נשים נשואות ברה"ר איננו אלא משום פריצות דגבריז

יש לשים לב שמה שהתורה אסרה זה את הפריצות, כלומר את ההתנאות בשער לפני זרים,

 

"שכן שערות האשה הן פריצות וערוה ומרגילין את האדם להרהור ותאווה"ח

 
 

"ומביא לידי גילוי עריות וא"כ מימלא יש בו איסור דאוריתא"ט 

ואילו גילוי השער הוא רק האמצעי שמביא לאיסור עצמו. ולכן היכן שלא מצויים גברים זרים דלא שייך בזה פריצות דגברי כגון בחצר מותרתי' בגילוי הראש. וז"ל תרומת הדשן סימן י':

 

"יש לומר דודאי איסור גילוי הראש דהתםיא איננו אלא משום פריצות דגברי. והיכא דלא שכיחא רבים כגון בחצר אין קפידה"יב 

מהטעם הזה של פריצות דגברי ניכר עוד חילוק להקל אף על פי שמדובר כאן באיסור דאורייתא, שאיסור זה שתתנאה בשערה ברה"ר קאי דווקא על אשת איש ולא על בתולהיג כי "אשה הפנויה מותריד לאותם שאינה לו ערוה ליהנות בהסתכלו ביופיה"טו

ובנוסף יש עוד ענין שתראה יפה כדי שתוכל להתחתן בקלותטז, ומכיוון שהיופי והתואר תלוי מאד בשעריז לא רצתה התורה להפסידה עד כדי כך שתצווה אותה להסתיר את שערה, שהרי הוא עיקר יופייה ותוארהיח מה שאין כן אשת איש, שהרי היא אינה צריכה להתחתן.

ויתר על כן, דווקא בגלל שהשער מיפה אותהיט נצטוותה לכסותו, שהרי להבדיל מהבתולה, התורה אסרה בהנאה את יופיה של הנשואה על כל האנשים פרט לבעלהכ 

בנוסף, עצם העובדה שאשת איש אסורה על כל העולם, היא עצמה מגבירה את אש התאווה שיש בנוי הזה של השערכא שהרי "מים גנובים ימתקו"כב ולכן גם מחטיאה את הרואים בהרהורים אסוריםכג

ועוד, מכיון שגילוי השער של אשת איש גורם לקרוב הדעת בינה ובין המסתכליםכד מושך את הלב ומגרה את היצרכה והוא גם השרש פורה וראש למעשיה הנפשעים של הסוטהכו לכן יש בלאו זה גם גדר של התורה להרחיק מהעברהכז שהרי הכישלון באשת איש הוא מהחמורות שבתורהכח
הרב רפאל מילדולהכט האיר את המסקנה דלעיל באור נוסףל וז"ל:

 

"ועודלא דשאני בתולה שעדין לא טעמה טעם חטא ואון ועמל אין בקרבה."

לאור הדברים הללו, מובן גם מובן היטב לשונם של כל הראשונים והאחרוניםלב, דגילוי השער של אשה נשואה ברה"ר אסור משום פריצות דגברי ודבר זה מוסכם לכולי עלמא ואין בו שום מחלוקת. וכן ברור גם טעמם של חז"ל להקל באיסור תורה זה ולהתירו בבית ובחצר, ולהגיד שקאי רק באשת איש ולא בבתולה.

הרמב"ם בפירושו המשניות כתובות פרק ז' כתב וז"ל:

 

"ואמרו וראשה פרוע... וכל כיוצא בזה מן הפריצות ומיעוט הצניעות"לג.

והתוספות ריד על הגמרא בשבת דף נז' כתב:

 

"שאין דרכה של אשה לגלות שערה משום פריצות"

 וזה לשון הריטב"א בכתובות פרק שביעי:

 

"ועוד דכיוון דאמרה תורה לפרוע האשה כדי לנוולה מכלל דפריעת הראש פריצות הוא לאשה ...רוב הולכות בחצרות בפריעת ראש כיון שאין שם רואים."

 וכן כתב תרומת הדשן סימן י' וז"ל:

 

"יש לומר דודאי איסור גילוי הראש דהתםלד איננו אלא משום פריצות דגברי. והיכא דלא שכיחא רבים כגון בחצר אין קפידה"

והשיטה מקובצת שם כתב וז"ל:

 

"רובן הולכות בחצרן בפירוע ראש כיון שאין שם רואין".

וכן מובא במאירילה וז"ל:

 

"וכלם ענינים של צניעות ומתורת שהם דברים של פריצות ויוצאים מהם דרכים ושבילים לזנות, ופירש בהם יוצאה בשוק וראשה פרוע".

וכ"כ בספר מעלות המדות פ"ט וז"ל:

 

"ופרע את ראש האשה, ואמרו חז"ל מכאן לבנות ישראל שלא תצאנה בפריעת הראש, שכן שערות האשה דבר פריצות וערוה ומרגילים את האדם לידי הרהור ותאוה."

והלבוש בהלכות אישות כתב וז"ל:

 

"לא תלכנה בנות ישראל פרועות ראש בשוק אחת פנויהלו ואחת אשת איש שזהו פריצות לאשה וגם יש בזה סוד עפ"י הקבלה"

והגרי"פ פערלא בביאורו לספר המצוות לרס"ג מ"ע צ"ו כתב וז"ל:

 

"ש"מ דדבר פריצות הואלז ומביא לידי גילוי עריות וא"כ ממילא יש בו איסור דאוריתא."

גם הרב רפאל מילדולה בשו"ת מים רביםלח כתב וז"ל:

 

"וטעם איסור פריעת ראש הוא משום דשער באשה ערוה והוי פריצותא....דטעמא דאיסור פריעת ראש משום פריצות."

והישועות יעקב באו"ח סי' עה' כתב וז"ל:

 

"ולגוף הדין כיוון דהך דיוצאה וראשה פרוע מטעם פריצות קאתינן עליהן וכו".

ובשו"ת שנות חיים למהר"ש קלוגר סי' שטז' כתב וז"ל:

 

"דהרי עיקר האיסור שלא תצא אשה בשערה מכח שיבוא לידי הרהור דברים בה ולידי פריצות."

יסוד זה המובא בכל הראשונים שאיסור פריעת הראש הוא משום פריצות דגברי דמביא לידי עברה, מצאתי בס"ד גם בפרקילט דרבי אליעזרמ וז"ל:

 

"אמר משה לאהרון מה עשית לעם הזה פרעת אותם כאשה פרועה מזנות."

במשנה שבסוטה דף ז. כתוב כך:

 

"רבי יהודה אומר אם היה לבהמא נאה לא היהמב מגלהו ואם היה שערה נאה לא היה סותר"מג

ושם בדף ח. מובא שזה משום הרהורא ויצר הרע של הרואים. כלומר עוצמת הפריצות וגירוי היצר שיש במראה השער היא בהשוואה ובאותה דרגה שיש בגילוי הלב ושאר המקומות הצנועים. ואכן גם במ"ב סימן עה' ס"ק י' כתוב כך:

 

"ודע עוד דאפילו אם דרך אשה זו וחברותיה באותו מקום לילך בגלוי הראש בשוק כדרך הפרוצות אסור וכמו לענין גלוי שוקה דאסור בכל גווני."

יש לציין שאף על פי שהולכת בשערות מכוסות באופן שאין בו איסור תורה, רק שאינה מכסה את שערותיה כראוי, אפילו הכי מפני חומרת הענין יכול הבעל לגרשה בלא כתובה משום שעוברת על דת יהודית שזהו מנהג הצניעות שנהגו בו בנות ישראל כמו שכתב הרא"ש בכתובות עב.' וז"ל:

 

"ואיזוהי דת יהודית יוצאה וראשה פרוע... ודת יהודית משום חציפותא ומשום חשד זנות הוא דמפסידה"

 עכ"ל. והש"ג כתובות לב:' בדפי הרי"ף כתב וז"ל:

 

"ואפילו היתה קלתהמד על ראשה הואיל ולא היתה מכוסה בצעיף הרי זה מדרכי הפריצות ותצא בלא כתובה."מה 

טיכל ר"ת  טוב יצר כבוד לשמו

 

 

ה) במדבר ה'-יח'

ו) כתובות עב. רש"י ד"ה אזהרה

ז) זהו לשונו של תרומת הדשן בסימן י' וראה לקמן בהמשך הפרק גם בדברי כל הראשונים האחרים

ח) מעלות המידות פרק ט'

ט) הגרי"פ פערלא בביאורו לספר המצוות לרס"ג מ"ע צ"ו

י) מדאוריתא לדעת כולם

יא) של נשים נשואות ברה"ר

יב) ראה במ"ב עה'-יד' וגם בבאור הלכה שם ד"ה מחוץ לצמתן שהגם שמדינא דגמרא מותרת בחצר בגילוי הראש, התקבל בדורות האחרונים המנהג לאסור את גלוי השער אפילו בביתה משום קללת הזהר הקדוש. מובא לקמן בסוף פרק יב'

יג) ש"ע ונושאי כליו אבן העזר סימן כא'

יד) מדאוריתא אך אסור מדברי קבלה, ב"ש אה"ע כא' ס"ק ב'

טו) זהו לשון הרמב"ם בפרושו על המשנה בסהנדרין פרק ז', ראה גם גמרא סהנדרין דף עה. ברכות כד. ברש"י ד"ה לאסתכולי בה וד"ה שוק, ובשבת סב: רש"י ד"ה הלוך וטפוף

טז) עד כדי כך שבתענית יג: מובא, שאפילו בימי האבל על אביה מותר לנערה שהביאה כבר ב' שערות, להתקשט בכיחול ובפירכוס שערותיה, לפי שעומדת על פירקה וראויה להינשא. ראה גם ברמב"ם הלכות איסורי ביאה פכ"א ס"ק ג' ובש"ע אה"ע כא' ס"ק ג'

יז) שאילת היעבץ ט' כתב:

 

"לפי שהשער נוי הוא לאשה כדבר הכתוב בשיר השירים שערך כעדר העזים" 

ובשו"ת חתם סופר או"ח סימן לו' כתוב:

 

"שהרי אותן שערות המיפות אותה" 

יח) ספר החינוך מצוה שעד

יט) בגדר עולם פרק ד' לרבנו החפץ חיים מובא "שהיצר מסיתה ללכת פרועת ראש ליפות את עצמה לפני בני אדם ולהתקשט בשערותיה", ורש"י בשבת דף לד. כתב:

 

 "מפרכסות זו את שער חברתה להיות נאה" 

כ) ש"ע אבן העזר סימן כא' ס"ק א'-ד', רמב"ם הלכות איסורי ביאה פכ"א ס"ק א'-ד', פרוש המשניות לרמב"ם סהנדרין פרק ז', ולקמן פ' ו'

כא) נימוקי יוסף בברכות כד. כתב:

 

"קול ושער דמשתבח בהו קרא שמע מינה דבר תאווה הם" 

 כב) משלי ט'-יז', ראה גם ע"ז דף כ. ד"ה "אשת איש אפילו מכוערת", וכן בסוף מסכת נדרים ובתוספות שם ד"ה "מים גנובים ימתקו", בסוטה דף ז. ובמשלי ט'-יז', במשלי ה'-ג' ובפרושי הגר"א שם

כג) הרא"ה בברכות כד. כתב:

 

"שער באשה ערוה משום דבמראה השער איכא משום הרהור"

ובמעלות המידות פרק ט' מובא:

 

 "שכן שערות האשה הן פריצות וערוה ומרגילין את האדם להרהור ותאווה"

כד) בצרור החיים דרך ראשון סעיף יב' כתב וז"ל:

 

 "שער באשה ערוה-כגון להסתכל בשערה ומשום קירוב הדעת"

כה) הטור בפרושו הארוך פרשת כי תצא כתב:

 

 "גילחה את ראשה-שמא בשביל שערה חשק בה"

כו) אבן עזרא במדבר ה'-ל' כתב:

 

 "ואשה שלא תתקן את שער ראשה איננה מבקשת להבעל."

ובעל הטורים בדברים כא'-יא' כתב:

 

 "וגלחה את ראשה לפי שהטיבה ראשה לפתותך."

כז) המ"מ על הרמב"ם באיסו"ב כא' א' כתב ש"יוצאה וראשה פרוע" הוא בכלל הלאו ד"לא תקרבו לגלות ערוה" שתכליתו הרחקת הזימה, והגרי"פ פערלא בביאורו לספר המצוות לרס"ג מ"ע צ"ו כתב:

 

 "ש"מ דדבר פריצות הוא (גלוי השער) ומביא לידי גילוי עריות וא"כ ממילא יש בו איסור דאוריתא"

ובספר החינוך מצוה קפח' כתב שגם האיסור להסתכל בשער הנשואה הוא גם בכלל גדר זה

כח) יהרג ובל יעבור, ולדעת רבנו יונה בפרקי אבות ג' משנה יא' אפילו הסתכלות בלבד באשת איש היא תולדה דגילוי עריות ולכן אסורה ביהרג ובל יעבור

כט) לפני כשלוש מאות שנה

ל) בשו"ת מים רבים אבן העזר כח

לא) טעם להסביר מדוע בבתולה אין אסור פריעת ראש

לב) מובאים כאן לקמן

לג) עוד בהלכות אישות פרק כד' ס"ק יא'-יב'

לד) של נשים נשואות ברה"ר

לה) כתובות פרק ז'

לו) אלמנה או גרושה

לז) גילוי הראש ברה"ר

לח) אבן העזר כח

לט) פרק חמשה וארבעים

מ) התנא רבי אליעזר בן הורקנוס

מא) של הסוטה

מב) הכהן

מג) את שערה מקלעתה

מד) כיסוי ראש גרוע

מה) בכתובות דף עב. מובא שם במשנה שבכל שאר האיסורים היא יוצאת בלי כתובה רק כאשר היא מכשילה את בעלה באיסורי תורה, וכאשר היא בעצמה עוברת אפילו על איסור דאוריתא זו אינה סיבה מספקת לגרשה ללא כתובה. ואילו בענין זה של הצניעות מפני שהוא היסוד של בית ישראל וקדושתו, יכול לגרשה בלי כתובה אפילו כשלא הלכה פרועת ראש אלא היתה מכוסה בקלתה (כיסוי ראש גרוע ) ועברה בכך על מנהג הצניעות בלבד. (ראה עוד ברמב"ם הלכות אישות פכ"ד ס"ק י'-יג', ובטור שו"ע אבן העזר סימן קט"ו סעיפים א'-ד'.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


פאה נכרית זה מותר
פאה נכרית זה אסור
מותר אבל ראוי להחמיר
ממשמעות דבריהם - פאה נכרית מותרת!
פאה שאינה ניכרת
פאות ארוכות ומסולסלות (בולטת)
איך הפאה היתה נראית פעם
קריקטורות בנושא פאה נכרית
דיון בדברי שלטי הגיבורים
דברי הראשונים בנוגע לפאה נכרית
באמצע עריכה

הסכם שימוש
שאלות נפוצות




האתר הוקם ומתוחזק ע"י לוגייט טכנולוגיות
אחסון אתרים    חנות וירטואלית