|
ה) במדבר ה'-יח'
ו) כתובות עב. רש"י ד"ה אזהרה
ז) זהו לשונו של תרומת הדשן בסימן י' וראה לקמן בהמשך הפרק גם בדברי כל הראשונים האחרים
ח) מעלות המידות פרק ט'
ט) הגרי"פ פערלא בביאורו לספר המצוות לרס"ג מ"ע צ"ו
י) מדאוריתא לדעת כולם
יא) של נשים נשואות ברה"ר
יב) ראה במ"ב עה'-יד' וגם בבאור הלכה שם ד"ה מחוץ לצמתן שהגם שמדינא דגמרא מותרת בחצר בגילוי הראש, התקבל בדורות האחרונים המנהג לאסור את גלוי השער אפילו בביתה משום קללת הזהר הקדוש. מובא לקמן בסוף פרק יב'
יג) ש"ע ונושאי כליו אבן העזר סימן כא'
יד) מדאוריתא אך אסור מדברי קבלה, ב"ש אה"ע כא' ס"ק ב'
טו) זהו לשון הרמב"ם בפרושו על המשנה בסהנדרין פרק ז', ראה גם גמרא סהנדרין דף עה. ברכות כד. ברש"י ד"ה לאסתכולי בה וד"ה שוק, ובשבת סב: רש"י ד"ה הלוך וטפוף
טז) עד כדי כך שבתענית יג: מובא, שאפילו בימי האבל על אביה מותר לנערה שהביאה כבר ב' שערות, להתקשט בכיחול ובפירכוס שערותיה, לפי שעומדת על פירקה וראויה להינשא. ראה גם ברמב"ם הלכות איסורי ביאה פכ"א ס"ק ג' ובש"ע אה"ע כא' ס"ק ג'
יז) שאילת היעבץ ט' כתב:
| |
"לפי שהשער נוי הוא לאשה כדבר הכתוב בשיר השירים שערך כעדר העזים"
|
ובשו"ת חתם סופר או"ח סימן לו' כתוב:
| |
"שהרי אותן שערות המיפות אותה"
|
יח) ספר החינוך מצוה שעד
יט) בגדר עולם פרק ד' לרבנו החפץ חיים מובא "שהיצר מסיתה ללכת פרועת ראש ליפות את עצמה לפני בני אדם ולהתקשט בשערותיה", ורש"י בשבת דף לד. כתב:
| |
"מפרכסות זו את שער חברתה להיות נאה"
|
כ) ש"ע אבן העזר סימן כא' ס"ק א'-ד', רמב"ם הלכות איסורי ביאה פכ"א ס"ק א'-ד', פרוש המשניות לרמב"ם סהנדרין פרק ז', ולקמן פ' ו'
כא) נימוקי יוסף בברכות כד. כתב:
| |
"קול ושער דמשתבח בהו קרא שמע מינה דבר תאווה הם"
|
כב) משלי ט'-יז', ראה גם ע"ז דף כ. ד"ה "אשת איש אפילו מכוערת", וכן בסוף מסכת נדרים ובתוספות שם ד"ה "מים גנובים ימתקו", בסוטה דף ז. ובמשלי ט'-יז', במשלי ה'-ג' ובפרושי הגר"א שם
כג) הרא"ה בברכות כד. כתב:
|
|
"שער באשה ערוה משום דבמראה השער איכא משום הרהור"
|
ובמעלות המידות פרק ט' מובא:
|
|
"שכן שערות האשה הן פריצות וערוה ומרגילין את האדם להרהור ותאווה"
|
כד) בצרור החיים דרך ראשון סעיף יב' כתב וז"ל:
| |
"שער באשה ערוה-כגון להסתכל בשערה ומשום קירוב הדעת"
|
כה) הטור בפרושו הארוך פרשת כי תצא כתב:
|
|
"גילחה את ראשה-שמא בשביל שערה חשק בה"
|
כו) אבן עזרא במדבר ה'-ל' כתב:
| |
"ואשה שלא תתקן את שער ראשה איננה מבקשת להבעל."
|
ובעל הטורים בדברים כא'-יא' כתב:
| |
"וגלחה את ראשה לפי שהטיבה ראשה לפתותך."
|
כז) המ"מ על הרמב"ם באיסו"ב כא' א' כתב ש"יוצאה וראשה פרוע" הוא בכלל הלאו ד"לא תקרבו לגלות ערוה" שתכליתו הרחקת הזימה, והגרי"פ פערלא בביאורו לספר המצוות לרס"ג מ"ע צ"ו כתב:
| |
"ש"מ דדבר פריצות הוא (גלוי השער) ומביא לידי גילוי עריות וא"כ ממילא יש בו איסור דאוריתא"
|
ובספר החינוך מצוה קפח' כתב שגם האיסור להסתכל בשער הנשואה הוא גם בכלל גדר זה
כח) יהרג ובל יעבור, ולדעת רבנו יונה בפרקי אבות ג' משנה יא' אפילו הסתכלות בלבד באשת איש היא תולדה דגילוי עריות ולכן אסורה ביהרג ובל יעבור
כט) לפני כשלוש מאות שנה
ל) בשו"ת מים רבים אבן העזר כח
לא) טעם להסביר מדוע בבתולה אין אסור פריעת ראש
לב) מובאים כאן לקמן
לג) עוד בהלכות אישות פרק כד' ס"ק יא'-יב'
לד) של נשים נשואות ברה"ר
לה) כתובות פרק ז'
לו) אלמנה או גרושה
לז) גילוי הראש ברה"ר
לח) אבן העזר כח
לט) פרק חמשה וארבעים
מ) התנא רבי אליעזר בן הורקנוס
מא) של הסוטה
מב) הכהן
מג) את שערה מקלעתה
מד) כיסוי ראש גרוע
מה) בכתובות דף עב. מובא שם במשנה שבכל שאר האיסורים היא יוצאת בלי כתובה רק כאשר היא מכשילה את בעלה באיסורי תורה, וכאשר היא בעצמה עוברת אפילו על איסור דאוריתא זו אינה סיבה מספקת לגרשה ללא כתובה. ואילו בענין זה של הצניעות מפני שהוא היסוד של בית ישראל וקדושתו, יכול לגרשה בלי כתובה אפילו כשלא הלכה פרועת ראש אלא היתה מכוסה בקלתה (כיסוי ראש גרוע ) ועברה בכך על מנהג הצניעות בלבד. (ראה עוד ברמב"ם הלכות אישות פכ"ד ס"ק י'-יג', ובטור שו"ע אבן העזר סימן קט"ו סעיפים א'-ד'.
|
